| 11/2005
 קניתי קלסר. הוא יפה. לא מעניין אתכם? אז מה?
האמת אין שום קשר בין הכותרת הנלוזה והמוזרה שכתבתי למעלה לבין הפוסט עצמו.
למעשה, הפוסט עצמו לא בא, חלילה, להסביר עד כמה הקלסר הזה יפה.
הוא פשוט אומר כמה הקלסר הזה יפה!
את הנסיבות לקרנייתו לא אזכיר כאן, אף לא בקצרה, רק אזכיר ואומר שנצטברה אצלי בארון ערמה ענקית של דפים, מחברות, הסברים, בשלל מקצועות וצבעים, ולא ממש ידעתי מה לעשות עם קבוצת הדפים הקוראת תיגר על כל רצון טוב לסדר בארון ולהכנת מערכת שאינה לוקחת מעל חצי שעה. (הזזת הדפים, לקיחת ספר, החזרת הדפים, הבנה כי יש צורך בעוד ספר, וחוזר חלילה...), מה שעצבן אותי מאוד (כל דבר שאני לא יודעת מעצבן אותי) וגרם לי להגיע למסקנה כי קניית קלסר תהיה הדבר הטוב ביותר לעשותו.
כמו כל דבר שנדמה כי הוא הפתרון האולטימטיבי הוא לא העלה לי כל ספקות או תהיות לגבי מה יקרה לכל שאר הדפים שלא ימצאו מקומם בקלסר. (האם הם ימצאו מקומם ברחוב הקר והמנוכר, אין כל חפץ בם, ויתחילו לשיר "אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי"?)
גם את תהליך קנייתו לא אזכיר כאן, חלילה.
זה לא באמת מעניין אתכם שאני וחברתי הלכנו במהירות האפשרית לאחר שיעור אנגלית לקניון ולקרביץ, ואני בחרתי במהירות אך בנחרצות את הקלסר הזה, שתכף לא אפרט כמה הוא יפה, וכהרגלי בקודש בחרתי את השלישי בטור השני, כמובן. קניתי גם באותה ההזדמנות דפדפת משבצות כתומה, שאמורה לשרת אותי במבחנים הבאים במקצועות הריאליים (בינתיים, במבחן הפיזיקה, היא שכבה בבית ושרה "זעקתי, זעקתי, אליך ה'..")
תהליך הקניה, שארך 24 דקות בדיוק, הסתיים בריצה מבוהלת לבית הספר על מנת להספיק את שיעור מחשבת.
כפי שצינתי, זה לא ממש מעניין אתכם, ואני מסופקת שמישהו יגיע לפסקה הזאת בכלל, אבל מאחר ונאמר "את ההתחלה חייבים לסיים" או "כל המתחיל אומרים לו גמור", למרות שאני לבד כאן ואף אחד לא באמת דוחק עליי לגמור, אסיים את שהתחלתי.
באמת שאני לא רוצה לנג'ס,אבל-
והוא באמת יפה, הקלסר, ואל תצחקו. יש עליו פסים-פסים בצבעים חמים שונים, מתאים לחורף, נותן הרגשה של חמימות.
כתוב עליו "קרנבל"באנגלית, מה שהופך אותו באופן אולטימטיבי לשליף מקסים ואטרקטיבי למבחנים באנגלית.
ויש עליו גם שורה אחת עבה, עם פרחים יפים, ושורה אחת עבה, עם עלים עליו.
והוא מקסים, לא רק כי הוא נראה יפה, אלא גם כי הוא פשוט שלי!
ולכל מי שתהה, הכל נכון לחלוטין.
אם מישהו הגיע לפה, ממש מגיע לו צל"ש, אני חושבת, כי נראה לי שזה סיפור טוב ללפני השינה...
והוא לא ממלא את שליחותו ביעילות, כי בינתיים יש בתוכו רק שתי שקיות, והדפים שרים כי הם חפצים בחיים, ולא במוות שנראה להם קרוב מאי פעם...
נראה מה יהיה בסוף.
ואני חייבת לסיים במסר לעם ישראל היושב בציון:
לני שאתם קונים קלסר, תוודאו שיש לכם מה לעשות איתו.
הדבר אגב, תקף גם לגבי כל דבר אחר, ואפילו רוחני,שאתם חפצים בו.
רק טוב!
אני.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
