כבר בשבוע הראשון של פינקי אצלי בבית, הוא הראה סימנים מדאיגים :(
העיניים שלו היו סגורות, הוא התחיל להתעטש ולהשתעל, והיה חלש מאוד. אפילו הטיפול המסור שהענקתי לו לא הצליח לאושש אותו יותר מדי, והיה לי ברור שצריך לבדוק מה קורה איתו.
לאחר התייעצות עם כמה וטרינרים הבנתי שפינקי צריך לקבל אנטיביוטיקה. מסתבר שזו לא רק שלא חישלה אותו, אלא כמעט הרגה אותו, וביום שבת בבוקר מצאנו אני והכלבה שלי את פינקי גוסס בסלסלת הפלסטיק שלו.
השעות שלאחר מכן היו סיוט לי ולפינקי. המתנה מתישה ומורטת עצבים, פינקי מיובש וגוסס, גורי חתולים נטושים ומרוטים ממתינים בקופסאות קרטון קטנות בכניסה לחדר הניתוחים, כלבים חסרי אוזניים ושיניים, עם צלחות לוויין מפלסטיק על הצוואר, כלבונת קטנה ומצומקת עם אינפוזייה, כלב עם שלוש רגליים ואמסטף אחד עם חבישה עצבנית על הראש (נשך אותו אמסטף???!!)
נס ראשון
תרופת אנטיביוטיקה במינון לא נכון כמעט הרגה את פינקי, אבל זריקת אנטידוט החזירה אותו לחיים, אחרי שנדמה היה שהוא נושם את נשימותיו האחרונות. זה קרה רק בערב, מאוחר, כשחזרתי הביתה, אחרי שהיה כמעט ברור לגמרי שהבחור לא יצליח להתאושש.
נס שני
השלב השני של הצלת חייו של פינקי נזקף לזכות וטרינרים של עמותת תנו לחיות לחיות. תרופה אנטיביוטית פשוטה הצליחה להחזיר את פינקי למצב אנושי, לפקוח לו את העיניים, להעלים את הנזלת ולהפסיק את השיעול והעיטוש. החתול התחיל לקבל צורה סוף סוף.
נס שלישי
פינקי מצא בית !!! (הוכחה לכך שהבלוג מצדיק את התואר שניתן לו!!) מחר, אחרי כשבועיים וחצי במעון הזמני, אחרי שעבר שיעור חשוב בנחישות ובהישרדות, באהבה ללא תנאי ובמסירות, ואחרי שאני למדתי שאסור לאבד תקווה ושגם גור גוסס יכול פתאום להתאושש ולהתעורר לחיים, פינקי עומד לפתוח פרק חדש בחייו, אופטימי ושמח, ועובר להתגורר במעון קבוע אצל אב מאמץ גאה.
אז מי אמר שאין נסים בעולם?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
