ג'ורג' הוא לא גאון הדור. כלומר, הכלב חכם ללא ספק. ממושמע, וחתיך שחבל על הזמן. אבל כדי להיות גאון, צריך שמץ קרימינליות. איזו התגנבות לשבת על הספה כשאמא ואבא לא מסתכלים, איזה פילוח של עצם מהאשפה, הברזה כשהדלת נפתחת מלווה במבט של "מה? אסור?...
"
משהו! אבל לא כלב כג'ורג' החמישי, מלכותי ונאצל שכמותו יתלכלך בהבלי הארץ, הבלים שכל בן כלבה מהרחוב יתלכלך בהם.
אז סיכמנו שהוא לא גאון הדור, אבל חכם, וישר דרך. במלים אחרות - גיק.
שערו בנפשכם מה קורה כשזורקים לעברו שני כדורים? נכון. הוא מרים אחד, ואז עוזב אותו ומרים את השני, ואז עוזב אותו כדי להרים את הראשון שוב, ואז עוזב אותו.. וחוזר חלילה. שעות של הנאה לאם ולטף. מאורע כגון דא יכול לעורר צחוק לבבי בקרב צופים עירניים עם מזג טוב. אבל כשמדובר בשתיים לפנות בוקר, בדיוק ברגע שבו עיניך נעצמות אל שנת לילה קצרה מדי, או אז, לשמוע פלונק... קק..ק..ק..ק.. פלונק... קק..ק..ק..ק... פלונק...קק..ק..ק..ק..
לא - שיא - ה - איך לומר? - שעשוע. לא.
אבל הוא מותק. ופרקטי גם.
חתולי: "ג'ורג'י! תנשך אותה!"
ג'ורג': לא סביר
טוב טוב! לא להרוג אותי. אז נעלמתי לכמה אהמ.. ימים. עברנו דירה (בשעהטובהבשעהטובה...) אני עדיין במסע ריקון IKEA מכל הסטוקים שלהם, ומקננת, אחולשילינג מקננת. אחיוצ'לי, אני מדברת אתכן על נרות וסבונים, סלסלות ושטיחונים. פשוט לנתח לי אונה. נחת נחת, חבל על הזמן ממזמן. וגם לא היה לי אינטרנט. היה מדובר בקריז. בכולופן, רק בשמחות. אה, ותודה על כל הדואלים המרגשים. בפעם הבאה, אני מעדיפה מזומן. 