הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

הבוקר אמאשלי העירה אותי בצלצול. היא התקשרה אליי מהאוטו, נשמעה בנסיעה.

אמאשלי: "רק רציתי לוודא שאת יודעת שהיום הברית של הבן של גלית"

גלית היא בת הדוד האהובה עליי ביותר, לא היינו בקשר בשנתיים האחרונות לבושתי

אני: "רגע, מה?"

אמאשלי: "הברית, הברית. את יודעת שהיא נדחתה משבוע שעבר כי היתה לו צהבת, לא? אז רציתי לוודא שאת יודעת שהיא נדחתה להיום בעוד שעתיים, זה הכל."

אני: "נדחתה. הבנתי. לא, לא ידעתי. אנחנו לא נגיע, אבל תמסרי את אהבתנו והמון מזל טוב."

כמו שאני מסיימת את השיחה, אני מסתכלת על החתלתול.

חתולי: "מה?"

אני: "מס-ת-בר שגלית היתה בהריון בתשעת החודשים האחרונים, ילדה לפני שבועיים בן זכר במזלטוב, והברית היום."

חתולי: "אמא שלך?"

אני: "איך ידעת?"

הייתי בקורס ברביעי חמישי, ועכשיו אני סתם חולה. גם בשבוע הבא יש קורס.