הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

התיאוריה שלי היא כדלקמן:

-- רוב האנשים חושב שתכנון המשפחה של ההורים שלו לא מוצלח.

-- רוב האנשים חושב שהוא עצמו, מאד מוצלח.

-- רוב האנשים תולה הרבה מהצרות שיש לו עם האחים, בהפרשי הגיל.

לכן הייתי מצפה, שרוב האנשים ירצה הפרשים שונים ממה שהוא גדל בהם.

ואמנם מי שיש לו אחים בהפרש גדול, רוצה הפרש יותר קטן, ולהיפך. העסק נוטה להתמצע סביב 3-2 שנים.

-- ישנה בפירוש נטיה תרבותית לכיוון של 3-2 ילדים. [מספר הקסם "3-2"]

ילד אחד זה "מעט מדי". או כי חוששים שיצא דפקט, או כי חוששים שיקרה לו משהו. [ג'יזז קרייסט]

ארבעה ילדים זה יותר מדי. זה יקר, זה מרעיש, זה מלכלך, זה מחלק את הירושה. שמעתי המון סיבות.

רוב האנשים שגדל במשפחה עם שלושה ילדים, רוצה שלושה, במיוחד הסמביצ'ים, שלא מעוניינים שהתפקיד ה"חשוב" הזה ייעלם.

-- באשר לתפקיד המשפחתי, חוץ מעוף מוזר (ונחמד מאד) אחד, אני לא מכירה בכור אחד שיוותר על הבכורה. יש משהו בלתי יאומן בבכורה. להיות הילד הראשון. המולך היחיד. כשנולד הילד השני, מצד אחד, הבלעדיות נלקחת מהבכור, מצד שני, לשני לעולם לא תהיה הבלעדיות הזו.

יש קטנים שהיו רוצים להיות גדולים, וקטנים שמרוצים.

רוב הסמביצ'ים בדיסוננס כל כך עמוק מהתפקיד המקולקל שנתנו להם, שהם חושבים שזה התפקיד הכי נפלא.

-- רוב הבנים מעדיף בנים, רוב הבנות מעדיף בנות. רוב האנשים מעדיף שילוב, ושהבן יהיה בכור.

כששאלתי את מי ששלח בדואל את שאלת ההמשך: "נניח שלאשתך היתה שלישיה בבטן. כולם/ן בריאות/ים, כולם בני/בנות  אותו המין. מה תעדיפ/י? בנות או בנים?"
רוב הבנות מעדיף שלישית בנות [נו, ברור, בנות זה הכי נחמד ] ורוב הבנים מעדיף שלישית בנים [ומי יטפל בחוליגנים?! אתה?!] לדעתי יש נטיה כוללת באחרונה לכיוון בנות, כי אנשים לא רוצים לשלוח את התכשיטים לצבא.

-- ויש כמובן את אסכולת ה"זוגות". או שני ילדים, או ארבעה, בזוגות, שיהיה להם עם מי לשחק. זה מאד ברור שמי שרוצה את זה, היה בהפרשים גדולים מאחיו, ולא היה לו עם מי לשחק. כי, הפרשים קטנים, מאפשרים לאחד לשחק לשני בעיקר עם העצבים. [חוץ מבחורה אחת, שהיא כנראה בחורה יוצאת דופן ומיוחד במינה. ואני מתכוונת לזה.]

מעניין שלא נתקלתי בהרבה משפחות כאלה של 3-2 ילדים עם 3-2 שנות הפרש. מעניין שרק בנאדם אחד אמר "בדיוק כמו שאני גדלתי". [אמור לי, ההורים שלך מוכנים לאמץ אותי?]
מסקנות המחקר:
אם אתם, כקבוצת המדגם העקומה ביותר בהיסטוריה (בכבוד!) הצלחתם לאשש את התיאוריה שלי כמעט ב100% דיוק, אז משהו פה ממש לא בסדר. איטס בק טו זה דרואינג בורד!