הבלוג שלי הוא בלוג פרטי ואיש לא יגע בו בלי רשותי

או "לאן נעלמות כל קופאיות הרשת??"

הבוס הקודם שלי, איש דגול משכמו ומעלה, הוא גם צמחוני.

ככזה, הוא לא בוחל בכניסה למסעדות בשריות והזמנת אוכל עם חבריו, מוקיריו ובני משפחתו.

הוא יזמין את הגרסא הצמחונית של סטייק הבית, ובד"כ גם יקבל. מדהים כמה שהמסעדות מתאמצות כדי לתת היצע, ולו פצפון, גם לאורחיהן המוגבלים קולינארית.

אבל מה? במקדונלדס הוא תמיד נתקל באותה הבעיה.

הוא מבקש המבורגר צמחוני.

אומרים לו "אין אדוני".

אז הוא מבקש לחמניה, עם כל מה ששמים בהמבורגר רגיל, רק בלי הקציצה.

בשלב הזה הפקידה מסתכלת עליו במבט מבולבל מאד מאד ומסתכלת הלוך ושוב עליו ועל המחשב שלה.

"אבל אי אפשר לעשות את זה אדוני" היא אומרת, "אין לי אופציה כזאת במחשב".

כל העת לא מש משפתותיה החיוך שאותו היא מחוייבת לשאת כל עוד היא מול לקוח.

"אני מבין" הוא אומר לה, ושואל האם אפשר פשוט לשלם על המבורגר רגיל ולקבל אותו בלי הקציצה.

כאן המצב ממש נהיה דחוק עבורה.

היא מנסה להסביר לו שאי אפשר לעשות את זה, כי אין הוראה כזאת שאפשר להעביר למטבח.

עכשיו גם הוא מבולבל.

"אני לא מבין, אי אפשר שיקחו לחמניה [הוא כבר מדגים עם הידיים], ישימו בה כמה ירקות, רוטב, יעטפו ויביאו לפה? אני אשלם כמה שצריך!"

לבחורה מתחיל להיות מבט קשה של "זה לא מתקמפל" על פרצופה.

"אולי אם הם יכינו לך המבורגר רגיל, ואז נוציא את הקציצה?" היא שואלת.

זה לא מניח את דעתו. להוי ידוע לכל (?) שצמחונים לא נוטים לאכול דברים שטובלים ברוטב של קציצות.

הוא אומר לה: "אני לא מבין, לחמניה יש, ירקות יש, רוטב יש, אנשים שיודעים לשים דברים בתוך הלחמניה יש, איפה פה הכשל?"

כמו שהוא אומר את זה, הבחורה מתאיינת.

הפרדוקס כל כך עמוק, שהיא נכנסת ללולאה בלתי אפשרית וחדלה מלהתקיים.

סיפור אמיתי.