סתם עידכון,
שתהייה לי הוכחה שהייתי ערה בשלוש לפנות בוקר.
הייתי היום בנמל בת"א.
בצד אחד-ים
בצד שני-מסעדות שרק צ'יפס עולה שם 50 ש"ח
ובאמצע-המון אנשים עם רולרבליידס ואופניים שמתנגשים לך בדך
אבל אמא שלי קנתה לי ברד ורק בשביל זה היה לי שווה ללכת. [אוח,הבגרות שבי]
לפני בערך שבועיים הייתי בדיזינגוף סנטר בפעם הראשונה בחיים שלי.
אבל לפני זה-כל הקטע בחופש הגדול שבין החטיבה לתיכון זה לא הקטע לא לראות את כל השכבה הקודמת שלך במשך חודשיים לפחות?! אז זהו שלא. במיוחד לא ב-11 בבוקר!
בתחנת אוטובוס לת"א עברו כל שתי שניות ילדים מהשכבה הקודמת שלי והם עוד היו בחבורות כאלה שבבצפר בכלל לא ראיתי אותם מדברים אחד עם השני...הם בטח הלכו לים או משהו...לא חשוב...בואו נחזור לדיזינגוף סנטר-
יש שם חנויות ממש מגניבות כמו החנות שאין בה כלום אלא רק ערמות של מגזינים וקומיקסים בכל מקום! ואפילו מצאתי שם קומיקס של משפחת סימפסון. :S
וגם הייתה חנות של פוסטרים שהייתה בה עגלה שלמה של פוסטרים של משפחת סימפסון [אני אומרת לכם,הם עומדים להשתלט על העולם,אבל במחשבה שניה-הם כבר עשו את זה]
אחרי זה,ראינו איך הורגים דגים בשוק הכרמל וביקרנו את אבא של שני שעובד שם [והוא הביא לנו קולה =) יעל ורותם לא יודעות מה הן פיספסו..] וגם קניתי צמידים שחורים כאלה מגומי כמו שיש לכל העולם ומשם המשכנו לשנקין,ופתאום אני רואה:

קניתי שם עט.
עכשיו חסר לי רק מחזיק מפתחות,מחברת,כוס,תיק,כרית,בובה,חולצה,מרקר,הדבר הזה ששמים עליו את העכבר של המחשב,גרביים,הכדור בדולח שמנענעים אותו ויורדים נצנצים,נעלי בית,כפכפים,מגנט,מגנט עם פתקיות,קופת חיסכון,ילקוט,חגורה,בובה שנדבקת לזכוכית,מעמד לפלאפון,משקפי שמש,שעון,שרשרת לפלאפון ומצעים, כי הרי את שאר הדברים כבר יש לי...
ומשם המשכנו לחנות של ואנס,בית-קפה עד שיגיע האוטובוס ומשם-הבייתה.
בדרך גם ראינו בובות של אבודים שזה היה הדבר הכי הזוי בעולם!!
סתם נו,לא הכי הזוי בעולם...על האוטובוס לת"א היה לא אחר מאשר...אבא שלי!
לא שמתי לב אליו בכלל כשעליתי ושמתי לב אליו רק כשירדתי..הרגשתי כמו בסרט אימה שמישהו נוהג במכונית ואז הוא מסדר את המראה שמולו ופתאום הוא קולט מישהו יושב מאחוריו...והתחלתי להילחץ כי לא ראיתי אותו מלא זמן ואז הוא שם לב אלי והוא קרא לי לשב על ידו ולא היה לי אכפת כי במילא הייתי 2 דקות בתחנה אז הוא התחיל לשאול אותי מלא שאלות על התיכון ולאיזה מגמה הלכתי [ואגב- לא-מחשבים זה לא נחשב למגמה] וכבר הייתי צריכה לרדת. ומי שלא הבין את הקטע הזה-ההורים שלי גרושים ואני לא בקשר עם אבא שלי כבר די הרבה זמן. עכשיו תקראו הכל מההתחלה.
והנה סתם תמונות בשביל הכיף: [בחסות רותם,שאם היא הייתה מעדכנת את הבלוג שלה הייתי נותנת קישור]
אני ורותם
אגב,אתם מוזמנים בהמוניכם
[חחח כן,כאילו מישהו באמת קורא פה]
ומי שקרא בבלוג של יואב על גיל-אני מכירה אותו ואתם לא P:
ואו.תראו כמה שטויות כתבתי בפוסט אחד! ועוד לא סיימתי!
ריאנה מוציאה לין של מטריות בגלל שהשיר שלה הצליח כל כך.
אוקי. עכשיו סיימתי.
אמ..אז עכשיו 4:18 מה שאומר שיש לי לנצל 5 שעות של שינה עד שאני אתעורר מהצרחות של אח שלי [וגם שלקח לי שעה לכתוב את כל הפוסט הזה אז לפחות תגיבו. ולא,"תעשי כבר גבות" זה לא נחשב לתגובה]
אז בברכת-בוקר-לילה-או-מה-שזה-לא-יהיה-טוב
נועם.