אז בגלל שהמחשב של מריה נורא אבל נורא הומו
אני צריכה לכתוב את הפוסט הזה בפעם השנייה
מכיוון שאני לא כול כל כבר זוכרת מה כתבתי בפוסט הקודם
אני יצתרך לכתוב אבר גרסה אחרת.. נאמ...
אז בינתיים אין שום דבר חדש ומעיניין..
יום רביעיהלכתי עם ריטה ג'קה אלכס מארק ואלכס הקטן
לטעם העיר שהיה בפארק הירקון היה נחמד...
מארק באה עם ביגדיי חייל האוייר ואני ממש חולה על חיילים של חייל האויור והוא
נירא ממש יאמי...=] חח..
נאמ אבל עכשיו כבר לא ממש באה לי עליו...
לא יודעת נימעס לי לקפוץ על כול בן שני שנירא טוב...
זה מעצבן אני רוצה אותו וזהו...
אבל אי אפשר...
לפחות עוד מאט יש חופש גדול אז עכשיו היה לי קצת זמן לעזוב אותו כבר בשקט
ועסוק גם קצת בעצמי חוץ מרחמיים עצמיים..:/
לפעמיים אני חושבת עליו ועל אותן המילים וכול הרגעים שהיו ושאינם...
ואני משחזרת כול פרט קטן שהיה ושהיתי רוצה שיקרה...:/
זה מוזר אבל זה מה שקורה לי לא רק עכשיו אלה תמיד
המילים ההן שהיו שם ולא הבנתי אותן...
עכשיו הן כבר לא שוות כלום.. אבל כשיגיעה הרגע ואני יאסוף את האומץ הזה
וישאל אותו מה הוא רצה להגיד לי...
לפעמים אני זקוקה לחיבוק אבל אין פה לידי אף אחד שיעזור לי הרגע רע...
החברים האמיתיים שלי או שהם סתם צבועים או שהם לא קימים בכלל..
למרות שאני מודה יש כמה אנשים שהם החברים שלי...
ואני ממש מודה להם שהם שם כשאני צריכה אותם...
אח של אבא שלי נפטר ביום שישי (דוד שלי זאת אומרת)
ועכשיו אבא שלי צריך לסועה לרוסיה והוא לא יהיה בארץ 40 יום ו40 לילה...
אז מקווה שיהיה טוב....
כריס באה לישון אצלי ביום שישי ואחרי זה הולכות למסיבה של מארק...
עכשיו כבר יש לי פחות חשק ללכת...
זה לא שאני מאוהבת בוא זה היה סתם הידלקות סתמית..
כך שאין מה לדאוג לא ניפגתי אני כבר רגילה לזה...
כך שהחיים ממשיכים...
ועכשיו כי משעמם לי אני ישים כמה תמונות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
†°•luda4ka•°†
