אוך חרא כול כך חרא...
מרגישה כול כך על הפנים...
כול הדרך הביתה בכיתי...
כבר לא יכולתי...
למה הזונה הזאת לא מבינה
שאולי עובר עליי משהו...
שלא סתם אני לא עושה כלום בשיעורים
רק שומעת מוזיקה ומקשקשת...
כאילו מה נירא לך?!?!?!! לעזעזל איתה...
כול כך שונאת אותה
שידרוס אותה אוטובוס...
זה כול כך מעצבן אותי...
גם ככה באה לי לבכות..
ועוד היא נופלת עליי עכשיו...
אין לך מספיק תלמידים לצעוק אלייהם
תמיד היתי תלמידה טובה
איך אפילו המורה למטמתיקה שמה לב שהידרדרתי ושאלה למה
אבל את שרמוטה מסריחה את מחנכת שלי
את לא שמה לב לאף אחד חוץ מהלקקניות שלך...
שכול היום רק מחפשות איך להיתחנף אלייך...
שונאת אותך תמותי!!!
לעזעזל עם הכול..
למה אתם לא עוזבים אותי בשקט....
תחבק אותי אני כול כך זקוקה לזה