אוך איזה תקופה מוזרה...ומשגעת... התחילה מלחמה וזה ממש מפחיד...
ואני מרגישה בודדה בזמן האחרון...
היום עשיתי סוף סוף את זה...
שרפתי את כול הזיכרונות וכול ההיתכתבויות שלי עם אסתר עליו (גלב)...
הרגשתי מוזר באותו הרגע זהזה משהו כמו שיחרור ואסירות באותו רגש
אממ כה זה נישמע מטומטם אבל זה מה שיש...
היום גם ראיתי את הסרט "סיפור אהבה בלתי נישכח" סרט נדיר אחד הסרטים האהובים עליי...
זה סרט כול כך עצוב..
ולא יודעת הרגשתי דחף כזה להישתנות להיות משהו טוב יותר..
שיהיו לי שאיפות והצלחות...
החיים שלי הופכים לכול כך משעממים.. כול כך אותו הדבר...
כול הציפיות ההכול פשוט נעלם...
כשאני מצפה למשהו הוא אף פעם לא קורה..
אולי בגלל שאני לא מספיק טובה לזה..
או שזה פשוט לא מגיעה לי בגלל מי שאני ומה שאני עושה....
המסכנה היחידה האני מגיעה אליה כול פעם מחדש שאני צריכה להישתנות..
אבל זה לא כזה קל כמו שזה נירא..
כעיקרון זה בגלל החברה שסובבת אותי
יהיה לי נורא קשה להיסתדר לבד
אולי זה בגלל שאני פשוט לא רגילה לשינוים...
ונורא קשה יהיה לי להיות שוב ילדה טובה כמו שהיתי..
אני אף פעם לא יהיה מספיק טובה בישביל שמישהולקבל קצת אהבה...
ככה זה תמיד...בקיצור שוב עצובה ולא יודעת מה לעשות...
כשחשבתי שסוף סוף החיים שלי הולכים לכיוון טוב...
אבל לא הם אף פעם לא יהיו בשביל הטוב הם תמיד בשביל הרע...
בקיצור סיבכתי את עצמי אפילו...
אבל מי שירצה יבין ומי שלא אז לא...
תעזרו לי בבקשה...
תמונות מצב:
בטוחה:
מרגישה:
רוצה לעשות:
חושבת, מדמינת ובטוחה:
אממ התמונה לא הכי מתאימה לי עכשיו אבל לפעמים כול כך...
הייתי פה ואולי אני יחזור בשבועה הבאה או כשיהיה משהו חדש...
נ.ב הוצאתי תעודת זהות לפחות משהו טוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
†°•luda4ka•°†
