לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פתקיות דביקות

הבלוג הראשון עם קוביות (שוקולד) בבטן

Avatarכינוי:  חצי סטודנט

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017

כל יום שעובר


לאחר פרידה מאדם אהוב, בהתחלה יש הרגשה של כאב פיסי וריקנות מוחלטת. יש לכך הסבר מדעי, אך היום לא נתמקד בזה. לאט לאט הרגשות האלו מפנות מקום לחיים עצמם. לפעמים עוברים עשרים דקות בלי מחשבות עליה. לפעמים אף כמה שעות. בשלב מסויים אתה מבחין שהמחשבה כבר לא גורמת לך לכאב, רק לגעגוע. בסוף אתה יודע שישארו רק זכרונות טובים. 

פרידה היא כמו וירוס שמתעקש לדבוק אליך. כל יום שעובר משפר את ההרגשה במעט. 

נכתב על ידי חצי סטודנט , 16/10/2017 12:13  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




13,708
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , סטודנטים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחצי סטודנט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חצי סטודנט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)