אתמול ראיתי בטלוויזיה פאנל כזה, שבין המשתתפים שלו היו העיתונאית נרי לבנה, ומתנחלת שאיני זוכרת את שמה.
המתנחלת דיברה על הסמליות בכך שהפינוי מתחיל אחרי תשעה באב, ונרי לבנה הסתכלה עליה בתדהמה ואמרה, "אתם ביקשתם שהפינוי יתחיל בתאריך הזה, ועכשיו אתם מתפעלים מהסמליות שיש בעניין?".
בנוגע לשאלה, "את לא מרגישה אליהם אפילו קצת אמפטיה?", ענתה נרי, "כבר חודשים מכריחים אותי להרגיש כלפיהם אמפטיה, הרגשתי, עכשיו שיצאו משם". (ציטוטים מהזיכרון).
האמת? כלפיי אלה שמתבצרים שם עכשיו, אין לי שום אמפטיה. אין בי טיפת חיבה לנערים שמנקבים גלגלי ג'יפ של הצבא כדי לא לתת לו להיכנס למסור את הצווים. נמאס לי מחבורת האנשים הזו שהפכה את עצמה לנציגת הציונות עליי אדמות, ובכך מדירה אותי מהאפשרות להיות ציונית, כי ארץ ישראל השלמה לא מזיזה לי כהוא זה.
זכותם למחאה לגיטימית מקובלת עליי לגמרי, אבל הם כבר מזמן חרגו מגבולות המחאה הלגיטימית, ממש מזמן. אני תוהה איך המשטרה הייתה מגיבה לו ערבים היו מחליטים לחסום כבישים, ולא אחינו. האנשים האלה שבמשך עשרות שנים שמו זין מוחלט על החוקים של המדינה הזו נושאים עכשיו את קולם הצבוע וטוענים שהחלטת הפינוי אינה החלטה דמוקרטית. ראשי מועצת יש"ע הבטיחו שאם יערך משאל עם, הם באמת יכבדו את התוצאות שלו. אני מניחה שזה בהנחה שהתוצאות שלו יהיו לרוחם, הרי עד עכשיו הם לא טרחו לכבד החלטות שלא היו לרוחם.
עדכון קטן: בן כספית מספר שבפגישה עם ראש הממשלה הם ביקשו דחייה, הפעם עד אחרי החגים. ומה אז? לדחות אחרי חנוכה, כי אי אפשר להתפנות למול גבורתם של המכבים?
אני עוברת על כותרות העיתונים (רק על זה אני צריכה כבר להגיש נגדם תביעה, הם מפריעים לי בבועה שלי) וכואבת לי הבטן מרוב פחד. אני רק מקווה שזה יגמר בשקט, זה הכול.
ידיעות אחרונות, המתנחלים לחיילים: "אתם אשמים בפשע האיום ביותר שנעשה נגד העם היהודי". אני מניחה שטורקמדה והיטלר מרגישים עכשיו ממש בנוח עם הרהביליטציה שהם קיבלו. איכסה.
ידיעה ממקור ראשון: פיצויים, רק על הבתים, בסך של כ-400 אלף דולר. כשהקרקע לבנייה התקבלה כלהוואה שלא היה צריך להחזיר, ובמשך כל השנים שם, החלוצים לא שילמו ארנונה וקיבלו עוד מגוון הטבות כספיות.
עקירה קשה וכואבת, אמרתי כבר?
קטנה אחרונה:
מותר לי לחשוד שאורי ברוכין, האיש והאגו, קורא כאן בבלוגי הקט? כי אני ממש אעלב אם ההערה שלו בנוגע ל"אחרונת הפולניות בישרא" לא מכוונת כלפיי (בתגובות, בתגובות).