"המלך מת!"
לחש שוטה החצר לאחת המשרתות,
נאלמתי דום.
מי יעז להתבדח כך על חשבונו של המלך האדיר?
אך עמוק בתוכי ידעתי,
שגם הגדול שבשוטים לא יעשה צחוק מנושא כזה.
אז מיהרתי אל הארמון,
עדיין מסרבת להאמין,
עדיין תקווה בליבי.
הגעתי וראיתי אותו דומם,
עיניו עצומות,
על פניו הבעה שלווה,
וההבנה הכתה בי,
התחלתי לבכות.
הוא היה מלך עוד לפני שהכתירו אותו רשמית,
תמיד ידע שנועד לגדולה, למלוכה, לדברים חשובים,
הוא הקדיש לכך את כל חייו,
עד הרגע האחרון.
הוא היה אהוב ונערץ,
גדול המלכים שאי פעם התהלכו בארץ הזאת ואולי בעולם כולו,
נתיניו אהבו אותו בכל ליבם.
הוא היה לא שגרתי,
שונה, אחר.
כעבור שנים רבות של מלוכה החלו להשמע קולות שונים,
חלקם טענו שהוא מוזר,
אך אני תמיד ידעתי שזוהי הקנאה המדברת בשמם,
היצר הרע וההרסני אשר השתלט על החלשים וגרם להם להשתגע.
הם המציאו סיפורים, העלילו עלילות, בדו מלבם מעשיות,
והמלך נחלש.
היו שהחלו לנטוש אותו,
אמרו שזמנו עבר,
והגיע הזמן למלך אחר,
צעיר יותר, אולי...
אך אלה שנשארו לצידו,
הם העניקו לו כוח,
הם גרמו לו להמשיך ולהביט לכל אחד בעיניים,
ולדבוק באמת שלו,
עד הרגע האחרון.
הם אמרו שהוא מת ממחלה כלשהי,
אבל אני ידעתי שזהו שקר.
הבדידות הרגה אותו,
יחד עם הצביעות, השקרים, הזיוף,
וחוסר האמון.
הוא ניסה להסתיר הכל,
ניסה לחזור להיות המלך האהוב שהיה לפני שנים רבות,
אך העולם השתנה,
והאנשים יחד איתו.
וקשה היה למלך לחיות בעולם של שקר,
שבו הדרך שלו כבר לא הייתה כשירה,
והרוע תפס את מקומו של הטוב.
הם בכו בסוף,
כשהוא הלך,
גם כל אלה שהיו נגדו,
שלא אהבו אותו, לכאורה.
ואז ירדו כל המסכות,
ואז האמת יצאה לאור.
הוא היה מלך גדול, אדיר,
אולי לא צדיק,
שהרי, אין צדיקים בעולם...
הוא עשה הרבה למען ממלכתו,
הוא הטיף לאהבה, סובלנות,
קבלת השונה,
ושלום.
שמו לעולם יהיה חרוט בדפי ההיסטוריה,
ספרים יכתבו על הישגיו,
מזמורים יושרו על כשרונותיו,
ועובדה אחת,
אחת ויחידה,
בלתי מעורערת וחד משמעית,
כמו חקוקה באבן:
לא יהיה שני לו,
לא יהיה טוב ממנו,
לא יהיה מלך אחר על פניו,
לעולם.
,Rest In Peace
.Michael Jackson
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
