ברוך דיין האמת, הלך לעולמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הרב היה המנהיג שהשיב עטרה ליושנה.. השיב המונים למסורת היהודית והיה אחד המנהיגים הדתיים והמדיניים הגדולים בדורנו. איך הלב יכול לכאוב ככה על אדם שלא הכרתי? אבל הכרתי, דרך הרב שלי ותורתו, דרך אלו שלמדו ממנו ומדרכו והעבירו אותה לאחרים. הלב חש עכשיו כאילו נלקח ממנו משהו, מישהו מעצמוּתו. אני מביטה ברבבות, מאות האלפים בלוויה ומרגישה עמם צער עמוק, אטום אפור, ומה שעולה בזכרוני היא הלוויתו של יצחק רבין. כשמנהיג כה גדול הולך, לבם של אנשים חש, כי הוא מילא משהו בתוכנו שאולי לא היה לו שם. שאולי לא שמנו לב עד ש...הלך. כשרק שמעתי את ההודעה בצהריים לא הצלחתי בתחילה להפנים. עם השעות, השיחה עם אחי בירושלים, באה ההכרה והדמעות זלגו על לחיי. בדיוק בשבועיים האחרונים תכננתי לקחת כרך ראשון מתוך שו"ת יביע עומר, ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף. אעשה זאת בזמן הקרוב, מתוך כבוד וזהירות רבים.
יהי זכרו ברוך
