אז הנה אני בקרייה. במטה.
לא מבין מי נגד מי ואיך מסתדרים שם. מי האנשים שמזיזים את בעיניינים ומאיפה מתחילים.
פז"מ של יום וחצי בקרייה וכבר הרמ"ד שלי מציע לי לצאת להגנ"ש. תכלס טוב. זה ידוע שטוחנים צעירים. ואני לא מתרגש.
ראיתי בזה הצעה לגיבוש מעבר לשעות פעילות עם אנשי המפתח של הענף. אני מניח שזה לא יהיה התפקיד האחרון שלי בענף. אהיה עוד שנים ארוכות איפשהו במחלקת מערכות.
את ההתקלה הראשונה שלי עברתי בהצלחה. בהמשך היום התקילו אותי בהרצאה מהיום למחר. הרצאה של תחביב כלשהו.
אז הנה. הייתה לי הרצאת טריאתלון בשרוול ושלפתי אותה.
על הדרך ראיתי בזה הזדמנות להציג את עצמי לכל הענף. חיברתי את ההרצאה לערכי רוח צה"ל. והרע"ן פרגן לי על זה.
חוץ מההרצאה הרמ"ד שלי הכניס אותי אליו לשיחה ופרגן לי בארבע עיניים. תכלס הוא נראה גבר. ושלח מייל האמת המייל ראיתי שהיה לתחום ולא מעבר לזה.
אבל איכשהו הרע"ן הכיר את זה ואמר לכולם שיש לי "פזמ של יום וחצי ושיש לכולם מה ללמוד ממני".
אני מקווה לא לאכזב את עצמי בעיקר. לדחוף את הפרוייקט שלי לשמיים. מפחד שאני לא טוב במסמכים :\
אני עכשיו במגרש של הגדולים.
גם את 2 הבחורות שיצאתי איתן חתכתי את הקשר. לא רציתי יותר. העדפתי לא לפגוע באף אחת.
יוצא עם חבר שפשוט תוקף בלי הפסקה ואני מסתכל מהצד. כמו אפס. צריך להתחיל לשכנע את עצמי ששום דבר רע לא יצא מלנסות להתחיל מזה.
מקסימום זה יצליח. ככה אומרים. פה גם העבודה שלי עם עצמי.
התחלתי ליצור קצת. יצרתי לוח לתליית מדליות. לא שיש לי בערימות אבל יצרתי לעצמי שלא יהיו תלויות סתם בחדר.
אחי התחיל ללמוד. בגיל 24. שנה א' הוא שואל אותי על חשבונמות ואני אומר לו שזה מקצוע על הפנים. שונא את זה.
אמא מרגישה קצת פגועה. בגלל איגור. כי כשיאן ביקש לישון אצלם בבית כי זה קרוב למכללה איגור סירב. תכלס אני יכול להבין למה. כאילו אפשר לישון אבל לא באופן קבוע. מעניין אם הוא ביקש באופן קבוע או לא. לפעמים אמא שלי יכולה להיות אקסטרא רגישה ובגלל דבר קטן כלשהו שלא לרוחה יכולה לפוצץ דברים בקטע לא פרופורציונלי.
כלומר אני גם כזה. זה לא טוב אני פשוט שובר את הכלים מפרק את החבילה מפנצ'ר את הגלגל.
משקיע בגינה ואוהב להתעסק בחוץ. ליצור ולהביע את עצמי. אהבה.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
