איי, לא! זה לא פוסט דכאוני:]
גם אם לא הכל יפה וורוד בחיים, עדיין אפשר להיות שמחים ומאושרים. לא?
איזו פניית דרך הא?
לא סתם. העניין הוא שישנה מן הרגשה של צפייה למשהו, והוא אף פעם לא מגיע. וגם אם הוא יגיע, אין לי שמץ מתי.
אז מה כדאי? לשבת ולחכות לו בקוצר רח עם ידיים משולבות, או להעסיק את עצמי ולנסות להינות מהחיים?
אני חושבת שאופציה ב' הרבה יותר נכונה.
אני רואה את חברות לי צוחקותף שמחות ונהנות מהחיים. זה עושה לי טוב:]
חוץ מזה, החלטתי סופית שאני מספיקה להתעצבן על אנשים בגלל דברים שהם עושים. גם אם הם פוגעים בי, כפי שנאמר :"על הזין שלי". מה שאני משדרת, זה מה שאני אהיה. ואולי אני גם אתחיל להינות מכך שצוחקים על הגובה שלי. 1.60 (אולי ס"מ או 2 פחות) מכובד:P
היום האמת מבחינת לימודים הייתי ממש מוטרדת- גאל ה**** המורה לצרפתית והסטוריה שמערבבת בין המקצועות תמיד.
והמבחן באנגליצת שפאקינג דילגתי על שאלה של 4 נק', ועוד שאלה קלה! הייתי יכולה לקבל 91 :((
טוב, מה שהיה היה. העיקר חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. 95 בתעודהבמתמטיקה:] ואני מניחה שבאנגלית בסביבות ה85+ השתפרתי ממחצית שעברה.
אוי, ויחדות- מזכיר אתהתיכון. אין לי שמץ לאיזו מגמה שנה הבאה אני אלך.
אוח! מרח אני צריכה לשלוח את הטפסים ל"מו"ח" (מדעים ומחשבים) <נראה לי?!>
חוופש.
אני יכולה לשמוע את הצליל מתנגן בעדינות באוזני. אני משתוקקת כבר.
יש כל כך הרבה תוכניות><
כבר על ההתחלה אני ומשי נוסעות לקיבוץ לארבעה ימים. זה יוצא ממש צפוף להופעת סוףשנה במחול. אני אצטרך לדבר עם המורות ולהגיד להן שאני נוסעת עם המשפהח או משהוS: אני מקוהו שזה יפגע או משהו.
כי בפורים הייתי אמורה לנסוע עם משי, ובגלל ההופעה לא נסעתי סופו של דבר.
קורס צלילה במשך שבוע:], ולפני, שוב- בקיבוץ יש הכנה.
מחנה קיץ שמונה ימים- שנקווה שיהיה מוצלח ומופצץ:]
וכמובן שים וימי התבטלות כאלה שרק חולמים עליהם בתקופת לימודים.
האף יש גם את הדבר הזה של מדצי"ם קורס נחמד כזה של חמשיה ימים ואז יש דבר כזה שאפשר לעבוד. נקווה שהבנזונה יתן לי:]
כן,כן. חופש עמוס. נקווה למצוא את עצמי קצת בתקופה האחרונה, ובנימה אופטימיות "שעם הקיץ והחמימות תבוא האהבה" (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: