טוב הבחור שאז הכרתי בקיץ, עושה לי רע גם טוב אבל רע, אני מבולבלת מדי טוב רע לבד ביחד עצובה שמחה שונאת מאוהבת זה קצת יותר מדי בשבילי.
בהתחלה שיצאנו זה לא הוביל לכלום (בגללו) וקצת לפני הפסיכומטרי שלי רציתי כבר לחתוך אבל בסוף הוא התחיל להיות אחר אז נתתי לו צ'אנס (בפעם השניה בערך) ואחרי כמה ימים הוא מרים אלי טלפון להגיד לי שזה לא מוביל לשום מקום, וזה בגלל שהוא תקוע לא אני, לי יש רגשות אני מתפתחת בקשר למרות שאני לא תמיד עושה הכול מושלם אני עדיין בסדר, קשה לי להגיד שאני מאה אחוז יצאתי בסדר אבל אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק להפיל את זה על עצמי .
עכשיו נשארנו ידידים (עלק) וראיתי אותו איזה פעמיים והיה לי קשה אבל ראיתי שאני מסוגלת ושאני ממש בסדר עם זה ואז הוא התחיל עם הנשיקות וכול הפוצי מוצי חמודי מודי הזה אווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף.
ושוב אותו סיפור, רק הפעם הוא אמר שהוא רוצה שנהיה חברים ושהוא ישתדל .
מאז אנחנו "חברים". חטפתי עליו עצבים ביום רביעי האחרון כי כבר לא יכולתי יותר, הוא לא אוהב אותי ואני לא מסוגלת להיות איתו ככה קשה לי לפרט במילים אני רק יודעת שאני צריכה עזרה, דבר ראשון כי כל הסיוט ההורמונלי הזה של המחזור דופק לי את רוב החיים ודבר שני כי היום גם התעצבנתי בקורס הכשרה שאני עוברת לעבודה החדשה, ויצאתי והמדריכה יצאה אחרי ודי שפכתי לה את הלב, וכל זה כי אין לי ניתוב לכל מה שעובר עלי אז זה די יוצא לי החוצה לכול הכיוונים.
חשבתי להתחיל לדבר יותר עם ההורים שלי אבל אמא שלי היא לא בן אדם כנראה שאפשר לעשות את זה איתו ואבא שלי ..טוב הוא אבא ואולי הוא מקשיב טוב אבל אני לא מסוגלת ממש כי אני לא רואה את עצמי בוכה מולו.
זהו דיברתי איתו- עם החבר והוא יתארגן ויבוא לפה, ואני אנסה באמת להבין מה אני רוצה.
עובר עלי שבוע לא קל, מקווה שאצלכם יותר טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
