סמוראי הכורסה

הבריחה מהכפר מדוע התושבים ביישוב היוקרתי כפר ורדים מוכרים את בתיהם?       המציג אינו רופא פידמי: סרטון שלועג לפרסומות למברשות שיניים (מחשבים)        פוסטר התחתנה ג'ודי פוסטר (51) נישאה לבת זוגה אלכסנדרה הדיסון. קולולו (רכילות)

תסתכלו על הכותרת השמאלית של וויינט הבוקר.

אולי אלה הם שעות השינה שאני מפספס בתור אבא צעיר, אבל לקח לי כמעט דקה לקלוט שלא מדובר בכתבה על פוסטרים כלשהם של איזו תחנה חדשה.

שזה מחזיר אותנו לויכוח שהתנהל פה כמעט לכל אורך תחיית השפה העברית - שאלת רישום התנועות. הרי שפתנו השמית העתיקה, כדרכן של השפות השמיות, אינה באמת מאפשרת רישום של תנועות, וכל-כולה מרוכזת בעיצורים. כבר ז'בוטינסקי, עם כל חיבתו לעברית (והייתה שם הרבה), הציע שלא לרחם ולעבור לרישום לטיני - כדי שנבין, לעזאזל, מה אנחנו קוראים פה.

כך, לדוגמה, התפוצץ מוחו של הפרופסור הרסגור, בשעה שחזה, בשנות ה-80, בכותרת "שר הביטחון בבון", שדיווחה על ביקורו של רבין בבירת מערב-גרמניה. הפרופסור המכובד התקשר בזעם למערכת ודרש לשוב לתוכניתו של ז'בוטינסקי, מכיוון ש:"אני מכיר את יצחק שנים רבות, ואני יודע לבטח שאינו בבון!!!"

לא שבכל הנ"ל אני מביע דעה אישית - אני דווקא אוהב את העובדה שהשפה שלנו אליטיסטית כל-כך, ודורשת מאיתנו ללמוד מילים שלמות ולאמץ את מוחנו באיתור הקונטקסט. כל מה שאני אומר הוא - ניקוד הוא לעיתים ברכה, ואני זקוק לשעות שינה רבות יותר.