:חלום1:

סוף יום ואני יוצא מהבסיס עם ההסעה. בדרך מחוץ לבסיס אני קולט פתאום טיל ענקי עף לכיוון שלנו וכולם צרחו לנהג שיעצור. הטיל המשיך לכיוון הבסיס. היה קטע שראיתי את הטיל ממש מקרוב בזמן שחלף אותנו והוא היה ממש ענקי בגודל של צוללת. הנהג שם גז בכל הכוח כי ידענו שהטיל יפגע בבסיס וניסינו כמה שיותר מהר לברוח כדי לא להיפגע. כל האוטובוס המה צעקות. הסתכלתי קדימה וראיתי שמולנו מגיע משאית ענקית שסוחבת טיל מאחוריה (משהו כמו שיהב..) הנהג כבר לא הספיק לעצור מכל המהירות והתנגשנו במשאית והטיל נפל על הכביש והתפוצץ.

האוטובוס עף הצידה ומישהו נפלט מהחלון והשתפשף בכביש איזה 20 מטר עד שעצר. הידיים נקרטו.. לא הצלחתי לזוז ולא לדבר והרגשתי חסר אונים ושאני עומד למות. מישהו הגיח וסובב אותי. כל הפנים שלי היו חשופים מעור, העיניים שלי נעקרו האף היה מרוח איפשהו על הכביש. אותו בנאדם תפש אותי, חיבק אותי ורץ איתי למקום בטוח.

:חלום 2:

קמתי בבהלה מהחלום הנוראי שהיה לי!! (חשבתי שקמתי)

הייתי בבסיס ורצתי ישר לספר לעידן איזה חלום מפחיד היה לי. הלכנו לטייל וסיפרתי לו את החלום כשפתאום הייתה כריזה באנגלית ואז בעברית "כולם להגיע לחדרי המיגון" היה זה קול רשמי שהבהיל אותי כמו לא יודע מה. היה איתנו עוד אחד שלא ידע בכלל לאן לברוח ואני גם פתאום לא הייתי בטוח איפה אני אמור להיות. כריזה נוספת: "כולם כולם, בשש שניות הקרובות יש לקחת כמה שיותר אויר לריאות ולא לנשום עד שלא מגיעים לחדר הביטחון" כולי פחד לקחתי מהר נשימה עמוקה ורצתי אחרי עידן. אם זה לא היה מספיק.. בזמן שאני רץ אני שם לב שאני באמצע מנחת מסוקים ומכל מקום ממריא מסוק ומבהיל אותי כל פעם מחדש. עידן התחיל להתרחק ממני ואני לא הצלחתי להדביק אותו. הרגשתי כאילו אני רץ במקום והכל מתרחק ממני. התחיל לשרוף לי הידיים משום מה, הריאות שלי כאבו מחוסר חמצן. סירנה התחילה לפעול אומרת על טיל מתקרב ואני חסר ישע לא יודע מה לעשות ולאן להגיע...

קמתי בסופו של דבר, כולי מזיע ולא יודע אם הפעם באמת התעוררתי..