רצתי ולפניי רץ צל כהה. התקדמתי ישר, למרכז הפרדס, והעשב נעשה דוקר מתחת לעור ככל שהמהירות גברה. כל גבעול התחדד בכעס וננעץ בכף הרגל כדי להאט אותה, השטיח העצום התרומם גלים גלים בניסיון להכשיל את ריצתי. רצתי ולפניי רץ הצל הכהה. הרוח שהתגלגלה מהמרחבים הארוכים דרך הרווח שבין הגבעולים אל תוך האוזן צעקה ברעש של המון זכוכיות נשברות וספרים נופלים. היא נשמעה פעם מחוץ לאוזן ופעם מבפנים, ושתיהן היו בפנים. רצתי ולפניי רץ הצל הכהה, עד שנעצרנו במרכז הפרדס והכול השתתק. מהעצירה הפתאומית התקפל בבת אחת הדשא כולו וצנח מנומנם ארצה, הכול נעשה נמוך יותר וצלול כל כך עד שהצלחתי לראות שתי נמלים עומדות על עלה, האחת מסבירה משהו לשנייה בתנועות מחושים נלהבות והאחרת פורסת פירור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
