My puzzled life
כל דבר בי הוא חידה. הכל. אל תנסו להבין אותי, זה לא כמו מתמטיקה. וזאת גם לא שחצנות - אפילו אני לא מבינה אותי! |
| 7/2005
הוא חושב שאני מסכנה ואומללה
ולמה שלא יחשוב? ילדה שהוריה גרושים ואביה לא מסכים לתת לה שום עזרה מחוץ לשעות שהיא אצלו או לתת לה דמי כיס (מפני ש"המזונות מספיקים").
ילדה שסובלת כשיש לה יותר מדי חברים (כי היא רגילה להיות נטושה) אך סובלת כשכולם נוטשים אותה.
ילדה שלא יכולה לחבק את הכלב שלה או לישון איתו בלילה כי אמא שלה לא מאמינה בחומרי הדברה או (נגד ג'וקים או קרציות).
ילדה מסכנה שיודעת להוציא את הרגשות שלה רק בכתיבה, ומה שיוצא הוא רק חומר סדיסטי.
ילדה שיש לה נזלת כל השנה.
ילדה שלא יכולה להנות מהארי פוטר בצורה המירבית, בעזרת קריאה איטית ושלווה (שתאריך את החוויה) אלא לגמור אותו בימים ספורים ובקושי לזכור פרטים או לישון.
ילדה שלא יודעת לשים קו מפריד.
ילדה שלא יודעת להסביר את עצמה.
ילדה שלא יודעת להצחיק, אבל מנסה בכל זאת (למרות שפעם היא ידעה, וזה נורא עצוב.)
ילדה ששומעת מוזיקה מוזרה, לא מוכרת ודיכאונית.
ילדה שלא שמתעבת פופ ו/או מה שהוא שומע (למרות שהיא לא שמה לב שזה מה שהיא שומע).
זה, כמובן מה שהוא יודע - שבוודאי גורם לו לחשוב שאחרי כל הצרות אני גם בטח ילדה מוכה. אבל מה לעשות?
נו, כבר שכחתי מה רציתי להגיד בזה.. בכל אופן, זה קצת לא נעים שכל פעם שאני מספרת לו עוד משהו על עצמי הוא נרא כאילו מתחשק לו להזיל עלי דמעה.
| |
| כינוי:
No one will guess that I am an enigma בת: 35 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
