הפיזיולוגיה שלך מאבדת שפיות- אז אתה נוסע לים בארבע בבוקר. כבר שנים שאתה מנסה למצוא את התנוחה הנכונה כדי להשעין בה את היד עם הסיגריה- אבל איך שלא יהיה, בנסיעה הבאה אתה תמצא אפר על הכפתורים של החלון.
המנטליות שלך סוחבת ריקנות- אז אתה יוצא למסיבה. וחודשים שלא היית, ואנשים שלא ראית, ועדין- אתה מנסה למצוא את הזוית הנכונה להחזיק בה את הבירה. אבל איך שלא יהיה- בשלוק הבא מישהו ירקוד קרוב מדי, והנה הלכה לך החולצה.
החממה הזו שלך- פינותיה צרות. הנה תערבב את מה שכתבת מזמן ואת מה שנכתב בך עכשיו. מונולוגים בריאים נושמים בתוך ריאות משחירות. ואיך שלא יהיה זה נדמה כאילו אף פעם לא יגיע זמן טוב לעשות בו כביסה, או לשטוף, או להפסיק לעשן.
כוונות נסתרות שיש בך- צצות אל המודע. והן עיקשות ונחושות והלב שלך נקרע. אתה חופן בתוך קופסאת מכתבים ישנה, מחפש את הכוח שלך בין שורות של אחרים. ואם נגעת בכולם אתה כנראה יפה ומוצלח.
אתה חייב להיות יפה. ומוצלח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
