"השמש שלי שוקעת כדי לזרוח שוב", רוברט בראונינג

אז מה שכל כך רציתי קרה, מרק התעורר (אני באמת לא נרדמתי בסופו של דבר*), נסענו לבנק, מרק קיבל הלוואה וחתמנו על חוזה חדש לדירה החלומית שלי.

כעת אני בחלום של השבוע שעבר.

ולא רע לי, קצת מפחיד לי עם הרבה אופוריה.

אני גרה בשכונה הכי חדשה של נתניה, בשכונה של בתים פרטיים, אפשר להגיד שהעלתי את רמת החיים שלי בכמה רמות וכעת אני חיה באזור הכי טוב של נתניה. הכל פה שקט עד כדי כך שמפחיד להיות פה לבד (נטעלי באה לישון פה וממש נדהמה שיכול להיות כזה מקום שקט..)

טוב לי.

כבר אחרי הסופ"ש בדקתי מודעות של עבודה. צומת ספרים אין בנתניה, סטימצקי לא מעוניינים בי.

ניגשתי לראיון עבודה - דיילת מכירות של מכון קוסמטי (כזה שעושים בו בוטוקס, סיליקון, הסרת קמטים..) והתקבלתי.

ניגשתי היום לראיון עבודה ל"רב קו" - דיילת מכירות - וביקשו ממני לתת מס' טלפון של ממליץ. היה לי ממש לא נעים לתת את המספר של הבוס שלי, כי אפילו אני ניסיתי כמה שפחות להתקשר אליו עוד כשעבדתי שם (בכל זאת, מספר אישי..) אך היא התעקשה לא לתת לה את המספר של החנות, ובסוף נתתי לה.

מחר בבוקר אני בראיון לעמדה של "ידיעות אחרונות" - רק בגלל שהשכר שם מאוד גבוה (25 לשעה לפני בונוסים ועמלות..)

ובצהריים יש לי הרצאה לגבי המכון קוסמטי.

אין לי מושג מה אני רוצה ולכן אני לא שוללת אף אחת, כנראה שבשבוע הבא אתחיל לעבוד במשהו מכל המשרות האלו...

יהיה עוד יותר טוב בסוף, כי תמיד צריך לשאוף ליותר ":)