צריך להסתגל.
אני מגלה דברים ישנים, ועדיין לא מוכנה לזרוק אותם לשום מקום.
אני מאוד חכמה, אבל גם קצת מטומטמת, המון בזבזנית - וזה עושה לי טוב, אז למה לא?
טוב לי בחיים האלו
יש לי מישהו שאוהב אותי ורוצה לחיות איתי חיים שלמים, כל בוקר, כל ערב, כל לילה ללכת לישון ולחבק אותי.
יש לי משפחה שבסך הכל דואגת לי בטירוף ומנסה עדיין להשיג את הבלתי ניתן להשגה (לפחות כרגע) - שאחזור בחזרה.
אני עושה "כרטיס חבר" בהיינס ומאושרת מזה. אני מקבלת מתנה עגילים ושרשרת שחלמתי עליהם כבר כמה חודשים,
אני מתחילה להתאפר -וזה עושה לי טוב, אני מקבלת משמעות שונה לחיים.
כל כך טוב לי, ואני רק רוצה בעצמי את מה שאיפשהו, עמוק בפנים ידעתי שזה לא יקרה.
הבטחות ומילים שאנששאת זורקת סתם כתמיד ואני נותנת להם חשיבות,
כל השבוע מחכה למשהו שלא יקרה,
וגם כשהבנתי, עדיין קיוויתי שיש עוד סיכוי קטן ומחר זה כן יקרה,
אבל זה לא קורה.
ואת יודעת מה?
לא נורא.אחרי הכל, את היחידה שמפסידה, ואת בכלל לא יודעת כמה.
אחרי לילה מטורף בסינמה סיטי וסרט נחמד, הגיע הזמן לתכנן את הסופ"ש. :))