לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

"השמש שלי שוקעת כדי לזרוח שוב", רוברט בראונינג


"ולמרות האכזבה שלקחה לנו הכל, אם רק תביט סביב - תבין שאין לאן ליפול..."
Avatarכינוי:  ~מישהי אמיתית~

בת: 35



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

2/2010

אז בואו אני אספר לכם איך התחיל היום שלי!


ככה זה כשחיים בנתניה, ואם לרגע אני חושבת שאני סתם אומרת את זה ויכול לקרות לכל אחד, אז אני מתבוננת על החיים שלי בפתח תקוה-והעובדות מדברות בעד עצמן, שזה מעולם לא קרה בעיר אחרת.

 

עבדתי שלושה ימים רצופים והייתי עייפה בטירוף. סופסוף הגיע היום חופש שלי. שמחתי לנוכח העובדה שביום הזה אני משלימה שעות שינה.

ב8:20 מעיר אותי הרטט של הטלפון. זה היה הבוס שלי, גנבו מחשב מהעבודה.

מילא גנבו מחשב, אבל האחרונה שנגעה במחשב הייתה לא אחרת מאשר...........

 

 

 

 

צדקתם, אני.

 

 

אז ישר מתחקרים אותי, לבדוק שיודעים מה קרה. מזל שכל דבר אני שואלת את הבוס שלי, והבאתי לו את המחשב כשסיימתי.

 

חוזרת לישון

 

כעבור שעה, שוב טלפון עם שאלות.

 

חוזרת לישון

 

כעבור שעתיים, שוב טלפון עם שאלות והצהרות ש"יהיה בלאגן, זה אסון גדול."

 

אני מתחילה לפחד. למרות שאין לי ממה. העובדה שאני האחרונה שנגעה במחשב כנראה מותירה אותי "מעורבת בפרשה". איזה באסה שדווקא אני.

 

כבר התעוררתי.

 

שוב טלפון.

 

והפעם, הוא מבקש שאני אגיע מייד לעבודה. יופי באמת, ככה הלך לעזאזל היום חופש שלי.

 

הגעתי, שאלו אותי שאלות כגון "מה עשיתי עם המחשב" (בפעם המליון בערך), ואם אני חושבת שהיה משהו חשוד אתמול. עניתי ששום דבר.

ראיתי איך הבוס שלי עוד שנייה מתעלף וממש ריחמתי עליו. טוב שהוא לא מרגיש שהעולם עומד להתפוצץ. זה כבר נעשה. דאמ@#$

 

הולכת לעבודה. חושבת לעצמי שיהיה נחמד לפנק את עצמי ולעשות שופינג. אז קניתי טייץ מעלף. בושם  אמור אמור (חלמתי עליו כמה שנים!!!) .

היה שיעור איפור. קניתי ב400 ש"ח!

מרק הגיע לקניון. הלכנו לאכול ביחד טוסט ואז ראיתי שיש מבצע ב"טופ טן" שהחנות עד 20 ש"ח. מיהרתי לנצל את ההזדמנות ולקנות 2 חגורות, גומיות לשיער, עגילים וקליפס.  הוצאתי את האשראי כדי לשלם. הנחתי את השקית עם כל הקניות. מיהרתי למרק והלכנו לכיוון האוטו. פתאום קלטתי שהשקית הגדולה עם הקניות לא באוטו. שכחתי אותה בטופ טן. חזרתי לשם, והשקית כבר לא הייתה.

 

לקח לי כמה דקות להבין את הכל ולהתחיל לבכות. לפחות 600 שקל הלכו לעולמם.

 

מרק הלך וקנה לי הכל שוב. איזה מלך.

 

בעצם, אפילו יותר ממלך. הוא גם קנה לי דברים שלא קניתי קודם לכן. מזוודת איפור !

 

חזרנו הביתה. נזכרתי שהיה לי משהו מוזר בטופ טן. לא הגיוני ששילמתי להם 92 שקלים. ואז ראיתי שיש חיוב כפול על העגילים.

יופי, גנבו ממני 20 שקלים.

 

ואז נגמר היום שלי.

 

כעת הולכים לסרט, ואני לא מתכוונת להתעסק עם כסף היום..............

 

 

ממתי אני לא אחראית?

 

נכתב על ידי ~מישהי אמיתית~ , 18/2/2010 20:45  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,572
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מישהי אמיתית~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מישהי אמיתית~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)