אין כבר הרבה מילים שיתארו את המצב  כל הזמן זה אותו הדבר

זה אותן פגיעות

זה תמיד אותו בכי על אותן סיבות.

נמאס, נמאס, נמאס.

נמאס גם להגיד ולכתוב את זה.

זה תמיד האנשים הלא נכונים

זה תמיד האנשים שאומרים דבר אחד ומתנהגים אחרת

אומרים משו ובסוף פוגעים.

והכי עצוב? שהם פשוט מסרבים לצאת מהחיים שלי

שתמיד יש עוד ועוד כאלה שיפגעו

ואני? ואני אף פעם לא אדע כשזה יקרה

כי זה תמיד כזה מושלם בהתחלה

ובסוף אני היחידה שסובלת.

זה אף פעם לא אמיתי

וזה כנראה אף פעם לא הדדי.

ואני תמיד חייבת להיקשר לכולם

אני תמיד חייבת להיפתח לכולם

ואני לא יכולה להפסיק, פשוט לא יכולה

זאת אחת התכונות שבי שנראה לי שהכי פוגעת

ואני לא יכולה להתגבר על זה.נמאס.

כן אני יודעת שזה קצר, זה לא שאני באמת יוצאת ככה החוצה.