אז מסתבר שאני לא היחידה שחולה עכשיו..כמעט כל מי שדיברתי איתו חולה בזמן האחרון, גם אם הוא לא יצא בכלל מהבית. אנשים סתם הופכים להיות חולים בזמן הזה, כי מישהו החליט שזה בטח יהיה נורא מצחיק להשאיר את כולם בבית בחופש.
נף היום בן 18 :]
אוף, למה הזמן עובר כל כך מהר? (אני נשמעת כמו סבתא.."אני זוכרת.. בשנות התשעים כשעוד הייתי בגיל 7, אנשים לא היו בני 18...")
איך זה שפתאום כולנו גדלנו?
אף לא באמת חשב שמתישהו נהייה בני 18. ברור, כולם דיברו על מתי ש"נהייה גדולים" ובצבא, ומה כל אחד יעשה אחרי ביצפר, אבל אף אחד לא באמת חשב שזה יכול לקרות מעשית.
בטח כולם ימותו לפני שנסיים תיכון, או שפשוט נשאר בגיל 15 לנצח.
זה פשוט נראה לא מציאותי.
ומה עכשיו? שניה לפני סיום יב', ואחרי זה מה?
מה קורה אחרי יב'? כשכבר לא הולכים יותר לביצפר בחיים (סופסוף!) , לחלק מהאנשים יש רק שבועיים חופש לפני שהם מתגייסים לדבר הזה שלוקח להם שנתיים שלוש מהחיים, במקום פשוט לחיות קצת.
הייתי רוצה לחיות קצת. למרות שאומרים שזאת התקופה שהכי חיים בה... אבל אני לא רוצה להכנס לכל זה שוב.
ואם יקרה למישהו משהו?
מה אם האנשים הכי חשובים לי ילכו לקרבי ואז משום מקום תפול עוד מלחמה חסרת תועלת לחלוטין?
מתאים לי. אני והדימויים הקטסטרופלים שלי.
ליאור היה פה אתמול.
היינו אמורים להפגש אבל בגלל שהיתי חולה הוא קפץ לפה.
היה רגיל. כל מה שתמיד קורה כשאנחנו נפגשים. אי אפשר להכחיש שהוא בהחלט משעשע אותי :]
הבעיה איתו, זה שאני תמיד דואגת שהוא ינסה לנשק אותי, וזה הגיע למצב מאוד קרוב לזה אתמול.
זתומרת, היה נחמד באמת.. אבל קצת יותר מדי קרוב. והדבר האחרון שאני רוצה זה שזה יגיע למצב כזה.
צריך להתרחק מזה קצת.
זה גרם לי קצת להרתע מכל הנושא הזה. הרחיק אותי. ולא היה לזה קשר אליו דווקא.
אני לא יודעת למה. אני מניחה שזה פשוט הזכיר לי דברים שלא רציתי להזכר בהם.
שלשום הייתי עם הבנות במסיבה בג'י ספוט בתל אביב :]
היה מעולה :] אחלה מוזיקה, אנשים הזויים (אבל לבנים שם בהחלט יש אסטרטגיות מוכנות מראש..חח)...קצת חופש :] המועדון עצמו די קטן יחסית למה שחשבתי שהוא יהיה.. אבל היה סבבה.
נראה לי שנהייתי חולה בגלל שחזרנו בבוקר והיה ממש קר בדרך.
לבד בבית :]
ותמונה לא פוטוגנית שלי בג'י-
בעצם לא.
:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
