|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 עמודו
- תומר, מכיר את המשחק "עמוֹדוּ"?
- לא
- רוצה שאני אסביר לך איך משחקים את זה? זה עם כדור
- תתקין לי אותו
- מה?
- אז תתקין לי אותו במחשב.
- תומר! זה לא משחק שמשחקים במחשב. זה משחק שמשחקים עם ילדים אחרים.
- אז יש אותו בפלייסטיישן?
- תומר! זה משחק שמשחקים אותו בפארק. עם ילדים אחרים וכדור.
- ?
- הנה, למשל, כמו שמשחקים כדורגל בפארק, לא בפלייסטיישן.
- אבל כן יש כדורגל בפלייסטיישן. אז בטח יש גם עמודו בפלייסטיישן.
ויתרתי. בסוף עוד נישבר ונקנה לו פלייסטיישן
| |
נקודות
אתמול חששנו שלילך סובלת מאבעבועות.
אה, כן, תכירו. לילך נולדה לפני כעשרה חודשים והיא אחותם הקטנה של נגה ותומר.
אז אתמול, אחרי כמה ימים עם חום, הפנים והגוף שלה התמלאו בנקודות אדומות (היום הסתבר שזו רק אדמדמת) וחששנו מאבעבועות.
בארוחת הערב ניסינו להזכר אם נגה ותומר כבר חלו באבעבועות או לא ואז אמרתי שאני יכול לבדוק בבלוג. מכאן התחלתי לספר לנגה ותומר על הבלוג בפעם הראשונה. על איך קיבלנו הצעות לשם עבור נגה ועל דברים שכתבתי על נגה ותומר. פתחתי את האייפד והקראתי להם כמה פוסטים ישנים וניסינו לבדוק אם הם מבדילים בין התמונות של שניהם בפוסט ״מצא את ההבדלים״. נגה קראה חלק מהפוסטים בעצמה. אמנם היא רק בכיתה א׳ אבל היא קוראת כאילו היא בכיתה ד׳ לפחות.
בקיצור, הגעתי למסקנה שגם ללילך מגיע. מכיוון שאין לי זמן אפילו לעדכן סטטוסים בפייסבוק, מצאתי לי אפליקציית כתיבה נוחה לאייפד כדי לכתוב אופליין. אני חייב לציין שישראבלוג הוא לא ממש ידידותי למכשיר הזה אבל הפוסט הזה נכתב כך, אז נראה לי שאסתדר. בכל מקרה נראה איך זה יתקדם.
ואם כבר אני כותב פוסט עדכון, הנה עוד סיפורון קטן. אתמול הייתי עם נגה ותומר בקונצרט והצגה של פטר והזאב. טוביה צפיר הקריא ושיחק את סבא של פטר וילדים המחיזו כשגולת הכותרת היא התזמורת - תזמורת רמת גן. היה מקסים.
בסוף ההופעה טוביה צפיר נשאר להצטלם עם הילדים בסבלנות רבה. תומר לא רצה להצטלם ונגה ביקשה חתימה שהוא העניק לה בשמחה. שאלתי אותו איך זה להיות סבא למליון ילדים והוא אמר שעכשיו הוא נהנה יותר מאשר בכל הקריירה שלו. שמחתי בשבילו.
שבת שלום שתהיה לכם.
| |
שן
לנגה מתנדנדת השן כבר די הרבה זמן. היא חיכתה בזמן שלחברות אחרות שלה התנדנדו שיניים, חיכתה וחיכתה עד שלבסוף
גם אצלה שן אחת התחילה להתנדנד. ההתרגשות היתה גדולה, אבל עבר יום, עברו
יומיים והשן אמנם מתנדנדת, אבל לא רוצה לזוז.
היום כשבאתי לאסוף אותה מהגן היא רצה לקראתי בהתרגשות גדולה. "אבא, תראה!"
השן ניצבה לה באלכסון בתוך הפה. היא עדיין לא נפלה, כאילו חיכתה לי.
"עד הערב בצחצוח השן תיפול" אמרה המטפלת בגן. "אל תשכחו לקנות לה מתנה!" צעקה לעברי בעת שהתחלו להתרחק במעלה המדרגות.
אני יודע.
נגה מתכננת על המתנה הזו כבר בערך שנה. זה לא שהיא מצפה להרבה, אבל עצם זה
שהשן שלה שווה משהו גורם לה להתרגשות פנימית. חוץ מזה זה סימן לכך שהיא
גדולה וכמו שאר הילדים, גם לה מתחלפות השיניים.
היא מנסה לפענח את סוד המתנות. האם זו פיית השיניים, כפי שאומרים כמה
סיפורים? או שמא הפיה לילי? היא גם בודקת אותנו: "תגידו, אני יודעת שאין
פיות ובעצם ההורים קונים את המתנות לילדים ושמים להם מתחת לכרית. נכון?"
היא יודעת, אבל מעדיפה להשאיר לעצמה גם ניחוחות של פיות.
בעוד אנחנו עולים במדרגות נגה פתאום צועקת "השן נפלה!"
אנחנו מתחילים לחפש את השן שנעלמה. חייבים למצוא אותה, אחרת איך נגה תקבל
מתנה? אחרי כמה דקות נגה מאתרת את השן על אחת המדרגות ורצה חזרה לגן
להראות. כל הדרך הביתה היא מציגה בגאווה את השן שנפלה ואת הרווח החדש בפה
לכל ההורים שבאים לאסוף את ילדיהם.
בהמשך הדרך היא מתלבטת: האם כדאי להמיר את השן במתנה או שמא עדיף לשמור את
השן כדי שתהיה לה "שן משאלות". דילמה קשה. מאוחר יותר בארוחת הערב אני
רומז לה שיכול להיות שמספיק לשים את השן מתחת לכרית כדי לקבל מתנה ואולי
אפילו השן תישאר גם היא שם. היא נראית מרוצה מהסידור.
נירית מארגנת לנגה קופסה מיוחדת שבה היא יכולה להניח את השן. קופסה קטנה
שתשמור על השן מתחת לכרית. בערב נירית נוסעת לקנות מתנה בעוד אני משכיב את
הילדים. תומר נרדם אבל נגה עוד לא.
היא קמה ובאה אלי לסלון. היא דואגת. "אבא, תתקשר לאמא ואם היא במקרה בדרך
הביתה תזכיר לה להכנס לאיזו חנות ולקנות איזו מתנה... אתה יודע, בעניין
השן".
אני מרגיע אותה ושולח אותה למיטה שוב. נירית מתקשרת להתיעץ איזו מתנה עדיף
לקנות ונגה שומעת את הצלצול ורצה להזכיר לי להזכיר לנירית.... בעניין השן.
"ואבא, עוד שאלה קטנה: אם אני ישנה על הכרית, איך המתנה נכנסת לשם?"
"קסם", אני אומר.
פירורים של קסם.
 מחר בבוקר נגה תקום ותציץ מתחת לכר. *** מחר יש לי יום עמוס. יום הולדת שאני לא אספיק להנות ממנו כמו שצריך + עומס עבודה מהבוקר עד הערב. מחר הוא גם היום שבו כנראה יובא להצבעה החוק האיום שאמור להקים מאגר ביומטרי בישראל. המאגר הזה עוד יהיה בכיה לדורות. הוא פתרון רע, מסואב, מסוכן ויקר לבעיה שאפשר לפתור בקלות באמצעים אחרים, טובים וזולים בהרבה. אני לא מאחל לנו שהחוק הזה, שמוסבר בצורה שקרית לציבור, יעבור. | |
שעה לפני סוף החודש.
שנת 2009 נפתחה בסערה.
לא כתבתי מלה בבלוג על המלחמה. כתבתי בבלוגים אחרים והרבה. תגובות, ויכוחים ואפילו ריכזתי חלק גדול מהטיעונים בעד ונגד בתרשים האינטראקטיבי הזה.
בתחילת החודש נפטר סבא של נירית בגיל 95. צבי נהור היה צלם דגול וסבא שחיבר ושר שירים לכל הנכדים. בפשפוש בארונותיו מצאנו מכתבים שכתב בשנות השלושים והארבעים לאשתו לעתיד. חלק מהמכתבים האלו ועוד יתווספו לבלוג שפתחנו. שווה הצצה.
נגה חגגה את יום הולדתה החמישי החודש ותומר חגג את יום הולדו השלישי. היום חגגנו להם שוב. היה מעייף אך כיף.
המון עבודה, גם עכשיו זו הפוגה קצרצרה. עבר חודש עמוס מאד. נקווה שיהיה קצת יותר מתון בפברואר.
תיכף יש בחירות. לכו להצביע אם אתם יכולים. אם אתם לא יודעים למי להצביע, גם אני ממליץ על שימוש במנגנון ההחלטה של שחר שמש - אין למי להצביע.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
