קשה לתאר במילים את מה שאני עובר בתקופה האחרונה. כל התהליך הזה של היציאה מהארון יותר מדיי קשה, הרבה יותר ממה שחשבתי, עד שלפעמים זה גומר את כל הכוחות שבי. זה קרה ביום רביעי האחרון שאני וכמה חברים שלי תיכננו לצאת לת"א לבלות איפושהו. בערב אמרתי לאמא שלי שאני מתכנן לנסוע לת"א עם חברים. כמו תמיד, גם עכשיו התגובה שלה לא הייתה מלבבת כשהיא שמעה את המילה 'תל אביב'.

לצורך נוחיות אני אשחזר את השיחה בצורה הבאה:

אמא: למה דווקא לת"א? למה אתה כל הזמן יוצא לשם? מה יש לך לעשות שם?

אני: יש הרבה מקומות שאפשר לצאת אליהם שם, חוץ מזה שזה מרכז הארץ וזה נוח לכולם להגיע לשם...

אמא: אני לא יודעת.. תמיד עולים לי לראש כל מיני דברים שאתה עושה שם...

אני: אולי תגידי לי אחת ולתמיד מה הדבר הגדול הזה שמלחיץ אותך כל פעם שאני יוצא? מה לעזאזל את חושבת שאני אעשה שם?

אמא: שתסתובב עם כל מיני גברים, שתיכנס איתם למיטה...

אני: אה כן? ככה את מכירה אותי? למה נראה לך שאני אעשה דבר כזה?

אמא: אני לא יודעת, אתה אולי לא מודע לזה אבל יש כ"כ הרבה דברים שאתה יכול לחטוף (מחלות), אני לא רוצה שיום אחד תגלה את זה וזה יהיה מאוחר מדיי.

אני: קודם כל את יכולה להיות רגועה כי אני לא שוכב עם גברים ואף אחד לא מעביר לי מחלות. דבר שני אני מבין טוב מאוד בתחום הזה, אני חובש במקרה ושכחת...

אמא: אז למה אתה כל היום מול המחשב והאינטרנט? אני לא יודעת מה אתה עושה שם, אולי אתה מכיר גברים ונפגש איתם, היו מקרים כאלה.

אני: אמא את יודעת שאני לא כזה ואני לא אעשה דבר כזה. חבל שזה מה שאת חושבת.

אמא: אז למה אתה כ"כ הרבה על המחשב?

אני: כי זה דבר ממכר. וכשהייתי קטן לא הייתי הרבה על המחשב? מה זה אומר? שגם אז נכנסתי לאתרים והכרתי בנים? איזה שטויות את מדברת! אני בסה"כ מדבר עם חברים שלי במסנגר ושומע מוסיקה, לא מעבר לזה.

אמא: עכשיו אני אשאל אותך שאלה ואני רוצה שתענה לי בכל הכנות.

אני: כן?

אמא: מהם הנטיות המיניות שלך?

אני: לא יודע, אני לא סגור על זה. לא יודע מה אני וגם לא רוצה לחשוב על זה. אני צריך את החופש שלי כדי להחליט, ובקצב הזה שאת יושבת לי על הוריד כל הזמן אני לא אצליח.

אמא: מה אתה בעצם אומר לי? שזה משהו שלא תוכל לשנות ושאני אמורה להשלים איתו?

אני: את לא אמורה בינתיים להשלים עם שום דבר, פשוט תני לי את המרחב מחייה שלי. נמאס לי שאת מתערבת לי בכל דבר וחוקרת, כבר לא כייף לחיות ככה. את כל הזמן שואלת אותי דברים לא מתוך התעניינות ואכפתיות אלא מתוך סקרנות וכניסה לפרטיות.

אמא: נכון, כי אני לא יודעת מה עובר על הבן שלי. אתה כבר לא כמו פעם. אתה כל היום בחדר או מחוץ לבית, זה נראה כאילו אתה מנסה כל הזמן לברוח מפה ומלהיות איתנו.

אני: לפעמים זה באמת ככה. אתם לא נותנים לי תחושה של מישהו שרצוי פה. זה לא הכי נעים לבוא ולשבת בשולחן כשהפרצופים של כל אחד מכם אומרים הכל. אתם לא נותנים לי הרגשה של נוחיות ובגלל זה קשה לי גם להיות איתכם יותר מכמה דקות ואני ישר בורח.

אמא: אני לא רוצה שזה יהיה ככה, אתה הבן שלי, אני תמיד אומרת לאבא שלך - איפה הבן שהיה לי פעם, שהיינו קרובים ומדברים על הכל, וכשהוא היה בא מהצבא הייתי מחבקת אותו ומרגישה שהוא באמת שייך לי. שהוא הבן שלי.

אני: את חושבת שאני לא מרגיש ככה? אני מרגיש בדיוק את אותו הדבר. אין מה לעשות זה לא כמו שהיה פעם. כל העניין הזה די הרס את הקשר ביננו, אבל אפשר לחזור ולהיות כמו פעם. השאלה מה את רוצה. כי אם תמשיכי להתנהג כמו שאת מתנהגת זה ישאר ככה.

אמא: אני מוכנה לרדת ממך, ולהאמין למה שאתה אומר לי, שאתה מבלה עם חברים שלך ולא עם גברים שאני לא יודעת מה אתה עושה איתם. ואני רוצה שתהיה סגור על הנטיות המיניות שלך.

אח"כ היא קמה ונתנה לי חיבוק וקצת בכינו. והיא אמרה שהיא אוהבת אותי ושהיא עושה הכל מתוך דאגה לבן שלה. ושאין לה כוונות להתנהג ככה.

יש כמה דברים ששכחתי לציין בשיחה:

- כל השיחה הדגשתי לה שכמה שזה קשה לה לעבור את זה, לי זה קשה פי 10. כי אחרי הכל אני זה שעובר את כל התהליך הזה והיא חלק קטן בו. אמרתי לה שהיא לא היחידה שעוברת את זה, ויש עוד הרבה הורים. היא אמרה שהיא יודעת שיש עוד משפחות שעוברות את זה, אבל היא לא מוכנה שדבר כזה יהיה אצלה (מי ישמע זה מחלה).

- היא ציינה שהיא קראה מאמרים על הנושא, ככה שאני שמח שהיא מתעניינת בזה. אולי יום יבוא והיא תראה איזה תכנית שתראה לה שזה לא סוף העולם, ושיש חיים גם מעבר למה הנטיה המינית שלך.

- היא ראתה במגירה שלי ג'ל תינוקות (שמשמש בדר"כ לשיזוף - אבל לא במקרה הזה). היא אמרה שזה הוכחה לזה שאני כן שוכב עם גברים. אמרתי לה שתצא מהסרטים שהיא מאכילה את עצמה, בסה"כ לקחתי את זה איתי לאילת להשתזף. (שזה לא נכון, אבל גם להגיד שאני משתמש בזה כדי לשכב עם גברים זה מעליב. משתמש בזה לצורכי עשיית אהבה עם חבר שלי - זה נשמע יותר טוב).

אני מאמין שזה לא הדבר היחיד שהיא מצאה בחדר שלי. יש עוד כל מיני הוכחות לזה שאני לא בדיוק סטרייט.

- ממש רציתי לספר לה שיש לי חבר, ושתשלים עם זה. אבל קשה לעשות לה דבר כזה. זה כאילו לפוצץ לה את האמת בפרצוף וזהו. שזה די נכון לעשות, ואני מאמין שזה יקרה בהמשך.

בימים האחרונים באמת שיש שיפור במערכת יחסים שלנו והיא מתנהגת אליי אחרת. לטובה. אני שמח שהשיחה הזאת הייתה, זה היה חשוב לשנינו.

אני מצטער שהפוסטים האחרונים מלאים רק ביציאה מהארון ובנטיות מיניות, אבל זה עיקר החיים שלי לאחרונה (לצערי). הייתי רוצה לעסוק בעוד תחומים, אבל נשאיר אותם לפוסט הבא [:

בינתיים שיהיה לנו חג סוכות שמח.

שנשמע רק בשורות טובות.