בזמנים של היום נפש זה דבר כל כך לא משתלם! צריך לשלם בשבילה מיסים, להאכיל אותה באוכל יקר, לנגב לה את הנזלת מהאף, היא מפריעה לישון בלילה. מכך נובעת החלטה נורא הגיונית: אז מה אתם אומרים? למכור לשטן? חח אין ביקוש. לרצוח עם סיכות ומחטים? לא עובד, בדוק. להרעיל למוות? הזונה מפתחת חסינות לכל רעל שניסיתי עד כה: ניקוטין, אלכוהול, בלאק מטאל, לא חשוב מה, הטפיל הזה ממשיך לחיות! נשארה רק דרך אחת - לובוטמיה!! =))

או סתם לטבוע בחיי היומיום, היא תתייבש ולאט לאט, פירור אחר פירור, היא פשוט תשפך לי מהכיסים.

כל כך כבר נמאס לי להיות אני! אני רוצה להיות חתיכת חרא כמו כולם: שלא יהיה לי אכפת מכלום, שאני לא אמהר לשום מקום, לא אשאף לכלום, אהיה תמיד מאושר ושמח כי את מנת האוכל של היום אכלתי. איך אתם מצליחים להיות כאלה עיוורים?? בבקשה תעזרו לי ותעקרו את עיניי ממקומן. אני רוצה להפסיק לקרוא דוסטוייבסקי ולאהוב לקרוא ספרים בכריכת נייר, רוצה להפסיק לשמוע מוזיקה כי הרי זה סתם רעש שלא תורם כלום לקיבה, רוצה להפסיק ללמוד מתמטיקה כי מי מתפרנס מזה?? גם אני רוצה להעדיף וודקה על יין כי זה משפיע יותר וזה יותר זול, גם אני רוצה לצחוק איתכם אחרי שמישהו מפליץ, כי מה הקטע לא לצחוק על זה, כי הרי כל החיים זה צחוק ומסיבה אחת גדולה, כי הרי חיים רק פעם אחת, לא?

ואגב שמעתי שיר אחד של ברזרקר והם פשוט גאונים!! מאוד מאוד מומלץ!