מוות מגרד לי בגרון, מוות מזמזם לי באוזן, גורם לרחמים לנזול החוצה ולהתכווץ על המדרכה המעופשת באגוניה, גורם לבשר לנשור מהיד, אגרוף קפוץ מעצם, מוכן לחתוך לך את הצורה. וזה ייכאב. החשיכה שוב מדברת אלי, והפעם אני לא מורה לה לשתוק, אלא מחייך לדבריה החולניים, שפעם גרמו לי לבחילה, חלחלה והרתעות, ואז היא משתלטת על נשמתי ושנינו צוחקים יחדיו צחוק זדוני המהדהד ומתגלגל בערים וגורם לאנשים ליפול על האדמה ולסתום את אוזניהם בפחד. לא בכוח הנפש, אלא בכוח הבשר שברתי את קירות כלאי, באכזריות וכוח ולא ברחמים אני הולך לבתר את נשמותיכם ולנפץ לרסיסים את גולגולתיכם. נשמות המתים נאספו במקדש הנטוש שעל הגבעה האפורה ומחכות לגזר דינן. זהו עידן חדש, אין בו מקום לחולשה ולרכרוכיות שלכם. שורדים רק אלה מאיתנו שמחשלים את עצמם והופכים להיות חיות רצחניות, מכונות עינוי והשמדה ללא כל רבב. הדם בעורקיכם הפך להיות ביצה קרושה שמתחילה להרקיב, אני, מצידי, אדאג שהדם שלי יזרום בעורקיי מלא חיים וכוח, מניע את זרועי לשפוך את דמכם שלכם. חרב הדם העתיקה זוהרת באור אדמדם וצמא בעלטה הקרבה. אנחנו הולכים לרצוח מחר בלילה.

=)