| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
| 12/2005
Candlegoat
שוב הדיו נוזל בעורקים ומקפיא את הבשר, שוב המציאות מסביב מתערבלת לעיסה חסרת משמעות, משהו נפגם בסנכרון של המרכיבים של המציאות והתמונה מתעוותת, רעש לבן וספירלות בלתי תואמות, כאילו נשבר חיבור כולשהו שאפילו לא ידעתי שהוא קיים, זיז כולשהו שיצא ממקומו או נשבר, ועכשיו אני לא מקובע, לא מחובר, מחליק אט אט דרך המרווח בין המרצפות, שומע קול שקורא לי ממקום אחר, הקול שבוכה על החומה. אני רואה אותה, רומזת על תקופות עתיקות, אבנים אפורות ושחורות מרוב הזמן, מכוסות בטחב, משתרעת מאופק עד אופק, וסופה נאבד בשמיים הכחולים חסרי העננים. הדשא כל כך ירוק מתחת לחומה, אבל משום מה זה מעורר בי אימה שקטה שמכרסמת מתחת לעורי עם שיני מתכת קטנות וחדות. אני חושב על הזועק, האיש שעל החומה, צועק על נצח, צועק לאף אחד, צועק לי, אין בו בקולו זעם, פחד או כאב, רק ייאוש טוטאלי, אין אפילו רמז לתקווה, מאופק עד אופק, עד קצה החומה בשמיים, איפה היא, איפה החומה, איפה הדשא, איפה אני? אין פה כלום.
| |
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
