ישבתי בחושך וידעתי שמשהו מאוד לא בסדר, רציתי להזעיק עזרה. קראתי ליונת דואר שתבוא אלי, ופתחתי את החלון כדי להכניס אותה. היא נכנסה, נתתי לה שום כי חשבתי שהיא רעבה מהדרך, היא אכלה חתיכה גדולה מידי וכמעט נחנקה אז חתכתי את השום לחתיכות קטנות כדי שיהיה לה נוח. היא נכנסה ועפה בכל הדירה, אמא כעסה וגירשה אותה מהחלון. היא נכנסה שוב ואמרתי לה להיות בשקט. היא אמרה שיגלו אותה ככה עוד מעט, נאנחה והתחילה לתלוש חתיכות בשר מהזנב שלה ולבלוע אותן בשלמותן, כך המשיכה לפלג גופה האמצעי, כולה מדממת. תהיתי מה היא עושה. כאשר היא בלעה את עצמה כולה, היא התנקתה מהדם וגיליתי שהיא דומה לאוגר שלי כמו שתי טיפות מים, ככה אמא לא תחשוד, רק צריך לסדר שהיא לא תראה את שניהם בו-זמנית.

רכבתי על הדרקון האדום, הוא נראה לי יותר בטוח בעצמו מהצהוב. טסנו בכביש אספלט שהתפתל מטה סביבה לגבעה מיוערת ותלולה, גב הדרקון היה חלקלק וכל הזמן החלקתי לעבר ראשו כי טסנו למטה. הגענו לבית עם שלוש קומות, השמש כבר התחילה לשקוע, אמרתי שאני רוצה לישון, התכרבלתי מול דלת הכניסה, הדרקונים התכווצו והפכו לעכברים או מקקים ונכנסו ממתחת לדלת אל תוך הבניין. התעוררתי בבוקר והיה נורא קר, יצאתי לטיול לכיוון העיר, שוטרת שעברה שאלה אותי מהם מעשיי בבוקר נפלא זה, אמרתי לה שאני מתהלך להנאתי ושואף אוויר צח ושאלתי מה מעשיה, היא אמרה שהיא פספסה מחבל והלכה לחפש אותו. הרבה אנשים התרוצצו ברחוב בפאניקה. הרגשתי שיעמום וחזרתי לבניין, ונכנסתי לגן נטוש מאחורי הבניין, מקווה שצל העצים יגן עלי מפני השמש היוקדת.