| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
| 4/2004
מגיפה
אני מרגיש את עצמי כמו שואה מהלכת על שתיים. יצאתי ליום אחד והספקתי להרע להרבה אנשים: סתם הטרדתי את רוני, זה מוזר כשמישהו שהיא לא מכירה בכלל פתאום מתקשר אליה ואומר שתצא, המסכנה הצטרכה לכבות את הפלאפון כדי שאני לא אצליח ליצור קשר איתה. בגללי סווטה לא סיימה את החיבורים ברוסית ובטח לא ישנה בלילה וכתבה אותם, ובמקום זה חרשה איתי על אשדוד סתם ככה אני ידעתי את הדרך, והיא לא רוצה לענות לי ואני כבר לא רוצה להתקשר כדי לא לעצבן אותה. הגעתי באיחור אל גנה משום שהלכתי אל סווטה, יצאתי מאוחר עם ליבן כי הייתי אצל גנה, חזרתי מאוחר הבייתה כי הייתי עם גנה וליבן וגרמתי להורים לדאוג לי. גם הצלחתי להעליב את אליסה ואוליה בזמן שיא של כמה דקות בודדות של שיחה. קשה שלא לשים לב למבנה של טבעת האכזבה והדאגה שאני יוצר סביבי. בטח היו עוד אנשים שפגעתי בהם, פשוט לא שמתי לב כי אני אדיש מידי. כל אדם שבא במגע איתי חווה חוויה לא נעימה זו או אחרת, ולאף אחד לא קורה דבר טוב. נראה לי שאני צריך להתבודד במאורה בהרי טיבט במשך כמה עשרות שנים ולנסות להפוך לבן-אדם.
| |
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
