לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חולני, כמו שאר העולם הזה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

תיאטרון העצב


ראיתי במסדרון החשוך המון דמויות שנראו לי בלתי רגילות, כאילו באו מימי הביניים: בישופ ממושקף וגמלוני, ראש עיר לבוש בגדים מהודרים, איכרים לבושי בגדים מרופטים ובלויים. כולם דיברו אחד עם השני, אך לא שמעתי דבר. התקרבתי אליהם בזהירות, אך במהרה הבנתי שהם לא רואים ולא שומעים אותי. משום מה זעם אדיר  תקף אותי והתחלתי להכות את כולם, עם ידיים ועם כיסאות מורמים, אך הכול עבר דרכם כמו דרך רוח רפאים. נכנסתי לקצב של הרס דמיוני, כעס חסר תכלית, מטרה ותוצאה, ופתאום פגעתי עם היד קלות במישהי. נבהלתי והחלתי ממלמל סליחות והתנצלויות. היא ישבה עם ראש מורד לפני שפגעתי בה, בשמלה מיושנת סגולה-כהה, כמו כתם ישן של יין, עם שיער אסוף כלפי מעלה. היא הרימה את ראשה והסתכלה עלי במבט נוגה. אז היא קמה וחיבקה אותי ברכות, כמו אדם בהלוויית יקיריו המחפש נחמה.
נכתב על ידי sicksadworld , 13/10/2007 12:03   בקטגוריות חלומות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט


כינוי:  sicksadworld

בן: 37

תמונה




24,409
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsicksadworld אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sicksadworld ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)