הייתי עם זרובבל בחנות ממתקים והוא דפק מלא ממתקים שונים ושם אותם במעיל רחב וארוך שיש לו. הוא רץ אלי ופתח את המעיל והראה מלא ממתקים ואני לקחתי ערימת פסי לקריץ כאלה, כחולים עם פס וורוד באמצע. פתאום שמעתי דפיקות בדלת וסירנת משטרה. הסתרתי את הממתקים בנעל. השוטרת באה וזרקה אותי על המיטה שהייתה שם משום מה. חשבתי רק שלא תחפש בנעליים! היא הורידה את הנעליים והראתה לי גרב שממנה תלויה שורה של ממתקי פס. אמרתי בבת אחת שזה לא ממתקים אלא קצוות של חוטים פרומים שיצאו מבד הגרב ושאני הולך לפתוח חנות ממתקים לתיקנים ולמקקים שגרים מתחת לרצפה. היא לא האמינה והתעוררתי.

חיטטתי בדפים ישנים ומצאתי דף שירה. נורא מגושם. הנה דוגמה:

~~~~~~~~~~~

רוצה למות קצת,

לפעמים רוצה הרבה.

תמיד בתהיות

מה יותר שווה.

~~~~~~~~~~~

הוספתי את זה:

~~~~~~~~~~~

מסתכל במראה

זה לא קורה לי

מסתכל במראה

זה רק נדמה לי

מסתכל במראה

האם להתמסר לשמחה

או לזרוק הכול לתהום השיכחה.