|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פאזל זכוכית
אתמול כשניסיתי להרדם מישהו כנראה לא רצה שאני אשן. שכבתי בשקט מוחלט ופתאום אני שומע קול חזק ופתאומי של משהו נשבר ואחרי זה עוד מגוון קולות כמו: קול של מקרר עובד, של שואב אבק וקול גס שאומר לי להרגע. היו גם קולות של סריטות ומכות ורישרושים למיניהם. לקראת אחד הבנתי שכבר שעתיים שלא נשמע מסביבי שום קול וכולם בתוכי נרדמתי. חלמתי חלום שהעדפתי לא לרשום ולשכוח. שלשום חלמתי על ים, מים ושמש. הייתה מגלשה מעץ שזרמו עליה מים והתגלשתי בה. כל הזמן חשתי באי-נוחות כי נעים, חמים ומואר שם וכיף ואני רגיל לאופל וקור. מצאתי ריבוע מזכוכית, במידות 20X20X5 ס"מ בערך, ובאמצע חור עם בקוטר של איזה 5 ס"מ. ליד יש שני חצאי מעגל שבדיוק מתאימים לחור, כמו פאזל פשוט מאוד. הרכבתי אותו והקול של זכוכית מתחככת בזכוכית גרם לי להרגשה נורא נורא נעימה משום מה.
| |
מכשפות
מתקדם במסדרון בצבע ירוק בהיר חולני שמזכיר בית חולים ישן. נכנס לחדר מלא מכשפות צעירות. חלקן היו שבויות וכבולות, חלקן שובות וכובלות, צוחקות ושמחות לצרת אחרים. אני מתחיל לשחוט את הצוחקות, מעיף אותן ומורח על הקיר, קורע ראשים מהכתפיים, משחרר את השבויות כדי שיעזרו לי. דם נוזל על הקירות הירקרקים, גופה זוחלת באיטיות ונופלת על הרצפה, ראש נפול, עין חסרת חיים מתגלגלת על הרצפה- סיימנו איתן. יוצאים בשקט למסדרון, ממשיכים הלאה, רואים דלת עם חלון זכוכית באמצע. בפנים רואים רובוטים קפואים ליד מכונות שתייה ואוכל. הרובוטים נראים ישנים, בעלי צורות מרובעות ונורות חשמל במקום עיניים, אנטנות בצורת ברגים, כל כך מדע בדיוני עתיק. אחד קונה משהו ב10.46, שני ב5.46 ושלישי ב4.56. ממשיכים בשקט כדי שהם לא יראו אותנו ונעלמים בחשיכה.
| |
מלחמות שטניות
הוא בשדה התעופה, מתכוון לטוס לדרום אמריקה, לפסטיבל ענקי שמוקדש לאולימפיאדה שעברה לא מזמן.הוא עובר במסדרון, הסדרן יוצר קשר עם הטייס, הטייס אומר שהכול מוכן להמראה והסדרן מכניס אותו למסדרון. הוא עובר מול צגים שמראים כמה יפה יהיה הפסטיבל: יהיו שם אימיטציות צבעוניות של סוגי הספורט השונים, למשל בגלישה יהיה בלון כחול ענקי בצורת גלשן שעליו באוויר תגלוש גלשנית ידועה, בלון ענקי בצורה בריכה מלאה מים צף באוויר שבו שוחה לשם וחזרה שחיין ידוע וכו', הכול שמח, מלא מוזיקה וססגוני. יהיה שם מגוון אדיר של אוכל, מפורטים שם מלא סוגים של דליקטסים, באיזו ארץ מייצרים אותם וכל זה מלווה בתמונות נוף פשוט מהממות של דרום אמריקה ממבט הציפור: ג'ונגלים, כפרים קטנים, נהרות, לאגונות (למרות שנראה לי שאין שם באמת), חופי ים והים בעצמו, משקף את השמש השוקעת וממלא את המרקע בזהב מותך. הוא מתקשר אליה מהמטוס ומספר לה את כל מה שהוא ראה. היא רוטנת ואומרת שאבל בדרך אין מה לאכול והיא תצטרך לאכול בשר אדם. פתאום רואים תמונה של שינייה נוגסות בכתף אדם ותולשות חתיכה, אחרי זה אותו הדבר בין השכמות, ואנחנו מבינים שהיא תגיע בסוף. היא בשדה התעופה, הסדרן יוצר קשר עם הטייס אך הוא ממלמל משהו לא ברור ומתעלף, הטייסת השנייה מתחילה לצחוק וגם כן מתעלפת. המטוס מראה סימני מצוקה וצולל בדרך להתרסקות. כל הנוסעים צוחקים צחוק פראי ומטורף משום מה. פתאום רואים את משרד השטן ואת שליחו השד אבדון, כולו אדום, עם קרניים, עם עיניים מרושעות וצוחקות, הוא די כחוש והוא לבוש בחליפת ערב חגיגית. אבדון אומר שזה לא מספיק והשטן מורה לו להמשיך. היא גודלת לגודל של מדינה, רואה את כל אירופה מנקודת מבט הציפור, קופצת מעל האוקיינוס האטלנטי, המטוס מתרסק לה על הראש, שיערה מתחיל לבעור והיא מתחילה לצרוח להתרוצץ כמו משוגעת ברחבי דרום אמריקה. הוא נחלץ מהמטוס, אך ג'יפ ענקי שבו השטן ועוזרו רודף אותו, כי צריך להשמידם עד האחרון. הא מגיע למבוי סתום, שם הג'יפ עוצר, הוא רואה דרך הזכוכית את פניהם המרושעות והשמחות לאיד, רואה את מותו הקרב בעיניהם. פתאום היא באה, היא התכווצה לגודל של שלושה מטרים. הוא אומר לה להפטר מנוסעי הג'יפ, היא פותחת את הדלת אבל רק עשן אפרפר עם ריח של גופרית יוצא משם. פתאום הג'יפ מותנע בעצמו, פנסיו הקדמיים נדלקים ונראים כמו עיניים זדוניות, והג'יפ מתחיל לרדוף אותם ולנסות לדרוס אותם. השעה 8:37, אז אני מפסיק וקם. אני נזכר שלפני זה הייתה עוד מלחמת שטן, שדרקון אדום טס והשאיר אחריו שביל קשת כהה צבעונית. הלכתי עליה והגעתי לגהנום. מה שקרה לפני ואחרי שקע לו בתת-המודע.
| |
דפים:
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
