| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
תיבת הדואר
תיבת הדואר שלי הייתה מלאה מכתבים, קבוצות של מכתבים שנראו אותו הדבר נפלו ממנה כאילו היא הקיאה אותם, נחרדתי מהמחשבה שאצטרך לפתוח ולקרוא את כולם. סחבתי את כל ערימת המכתבים מתחת לבית השחי והתחלתי לעלות במדרגות. כל הדברים בבית נראו עודפים, כאילו הצטברו שם במשך הרבה חודשים בלי שאגע ואשתמש בהם, ובלי לשים לב שאיני נמצא, הם המשיכו להצטבר ולבוא. הכול נראה גדוש דברים וצפוף, התבוננתי בתדהמה סביבי ותהיתי מה פיספסתי, וכמה זמן ישנתי.
| |
דרקון החשמל
התחבאנו בסמטאות החשוכות של העיר הישנה, ניסינו להסוות את עצמנו ולהסתתר מההרס המתקרב, אך ללא הועיל - ענן ענקי של מטען חשמלי מעורבב עם עצמות רפאים נתלה מעלינו, והבזקי הברק האירו את פנינו החיוורות. רצנו כפופים מחצר אל חצר בתקווה שהוא לא ישים אלינו לב, אך דרקון העצמות נחר בבוז ונעץ בנו את מבטו הזועף, עיניו פולטות גיצים מסנוורים ונחיריו מעלים סערות ברקים מסתחררות לבנות כשלג. כולנו בהינו בו כמרותקים, אך ידענו שעלינו לפעול באופן מיידי, אחרת מותנו לא יתמהמה לבוא.
הקפתי אותו בריצה, בעודי ממקם כל כמה מטרים את השנאים שבהם הצטיידנו, מוכנים להלחם בנשקנו הדל נגד הסכנה האיומה שנשקפת לנו. דרקון החשמל נחר לכיווננו בלגלוג וחוסר-אמון, מתכונן להנחית עלינו את המכה הקטלנית. כשמיקמתי את אחרון השנאים, הדלקתי את המערכת, והשנאים החלו להבהב באור לבנבן מחזורי. הדרקון נעלם בן רגע, משאיר את החשיכה מאזינה תמהה לזמזום המהדהד של המערכת.
| |
קסנופוביה
עליתי על הרכבת לפנות בוקר. היא הייתה מלאה אנשים שעמדו בדממה מעיקה.
הרגשתי שמשהו לא כשורה, הבדל מהותי ביני לבין האנשים הסובבים אותי. באמצע
הקרון עמדה בחורה שגם היא לא הייתה כמו כל השאר - בעוד שהאחרים עמדו בשקט
ובהו בעייפות ברצפה, היא הביטה מהחלון, חייכה ופיזמה לעצמה שיר כולשהו. אחד האנשים קרא לה לבוא אליו בקול נוקשה. היא נעה לקראתו, אך איש מהכיוון השני קרא לה גם כן, והיא שינתה את כיוון תנועתה בבהלה. האנשים התחילו לשאול אותה שאלות שונות בקולות מכניים ונוקשים, זה נראה כמו חקירה עם עשרות חוקרים קרים ואכזריים. במקביל החלו לשאול גם אותי שאלות, אך הצלחתי קצת יותר מהבחורה, אפילו התיידדתי עם מנהיג האנשים, איש גבוה ומאסיבי בשם הקטור. הרכבת עצרה וכל הנוסעים יצאו אל תוך אולם קטן וריק עם קירות לבנים בוהקים. ההמון הסתער על הבחורה, הצמיד אותה אל הקיר וכתש אותה לתוכו עם מכות, בעיטות, דחיפות ואגרופים, היא צרחה וקראה לעזרה עד שהשתתקה והפכה לעיסה מדממת. ההמון נע לכיווני כדי לעשות לי את אותו הדבר, אך הקטור התרכך ואמר לי שיחסוך ממני את הסבל ואת הכאב, וייתן לי את האפשרות לסיים את חיי בעצמי, באולם הלבן.
| |
דפים:
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
