|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אפוקליפסה
הגיע קיצו של עידן קודם, וזמנו של עידן חדש ממשמש ובא. בית הקברות מואר באור חשמל, ילדים קטנים משחקים במתקן לנרות הנשמה, כאילו היה מכונת משחקי ווידאו, והוריהם בוהים בהם בתמהון. אני מתבונן בהשתוממות בנוף הגרוטסקי הנחשף בפני מבעד לחלון, נוף של מבנים שנערמו אחד על השני כמו ערמות זבל ארכאי ומאובק, השמש הזקנה הזילה עליהם דמעות אדומות כדם, ואז כבתה. ליקוי החמה לווה במאות פיצוצים גרעיניים בכל רחבי האופק, העולם נראה כיער פטריות בוהקות שגדלו מול עיניי, ותוך מספר רגעים ליקוי החמה נגמר. עולם חדש ובלתי מוכר צמח מול עיניי, מלא צורות חדות המתנשאות לגובה רב, בוהקות ומנצנצות, כאילו זה עתה יצאו ממפעל הייצור. שלושה כבישים מהירים הובילו לפה, רחבים ומפותלים כנחשי חנק, עולים ויורדים באופן המזכיר תנועת חיית טרף, למרות שהם עמדו במקום, ומכוניות אינספור פוקקות אותם ונוסעות אל עבר יעדן. צעקה חנוקה יצאה מפי כששמתי לב שבכל הכבישים האלו יש רק נתיבים לכיוון אחד - לפה, ואין דרך חזרה.
| |
קרנף תת-מימי
קפצתי בין אינספור רציפים של רכבת תחתית, ממש מעל פסי הרכבת, הרכבות הגיעו ועזבו בתדירות ומהירות מסחררת, הרגשתי את ההמון מתערבל סביבי כמו נחיל דבורים, כמו תרבית של חיידקים, כולם זרים ומנוכרים. ידעתי שאני צריך להרוג מישהו, והייתי נורא נבוך ומבולבל מכך, אף פעם לא לקחתי חיי אדם.
צללנו בתוך המים הצלולים והעמוקים של האגם, חוקרים בסקרנות את העולם החדש והרבגוני סביבנו. ראינו עדר של צבים שוחים באיטיות סביב קרנף ענקי שישב על קרקעית האגם. לפתע הקרנף החל לצוף כלפי מעלה, והסתכל סביבו בסקרנות של יצור שזה הרגע הקיץ משנתו. חרדה תקפה אותי, שכן היצור היה בעל מימדים עצומים, בגודל של אחד מהדינוזאורים הצימחוניים הקדמונים, למרות שנוצר לי הרושם שהוא לא מתנגד לסעוד בבשר חי מידי פעם. שחיתי אל עבר החוף ויצאתי מן המים. קראתי לה לבוא איתי, אך היא אמרה עם חיוך שאין מה לפחד מהקרנף. הקרנף צף מעל לפני המים, יצא עם חצי גופו ממי האגם, ושאג. שאגה זו נשמעה כאילו היא בוקעת ממתחת לפני האדמה, צעקת הארץ עצמה, מלאה הוד ומלכותיות, מטילה עלי יראה קדושה, מעבירה בי רטט נעים ומרגיע, היער כולו סופג את כוח גלי הקול שאפפו אותו, כולו מקרין אור ירוק ורך. הרגשה נפלאה אפפה אותי, עתה אני יודע מה עלי לעשות.
(הערה ללושה: בפעם הבאה תעשה את מה שאתה יודע שעליך לעשות, ולא רק תחלום על זה)
| |
מסור בגרון ; אוויר ומים
הפגישה הנעימה והרומנטית בגן המוצל נקטעה ע"י פלישה של אוייבים אל תוך הגן. רצנו ורדפנו אחד אחרי השני עם הרגשה שאנחנו נראים מהצד כמו סאטירה על מרדף. הרגנו אחד את השני בשלל דרכים מגוונות כשהצלחנו להשיג מישהו. ניסרתי למישהו את הפה עם מסור מיניאוטורי לאורך השפתיים, הלהב עבר מפינה אחת של השפתיים לשנייה וקוטר המסור היה כה קטן עד שבמהלך הניסור האגרוף שלי נדחף אט אט אל תוך גרון הקורבן. כשהגעתי לחצי הצוואר נמאס לי מהריר שנטף על אגרופי אז הפסקתי, אבל האיש סימן לי בתנועות חפוזות לנסר אותו עד הסוף, הוא נראה כמו מישהו שעינגו אותו מינית ועצרו כמה רגעים לפני שהוא הגיע לשיא. משכתי בכתפי ובמאמץ אחרון ביתקתי את ראשו מצווארו. קמתי והמשכתי לרוץ הלאה.
שטנו בים ומזג האוויר היה נפלא, הכול היה שטוף שמש והאוויר היה חמים ונעים, הרוח נישבה בקלילות וברכות, אך משום מה המים היו מאוד סוערים, הגלים סגרו על ספינתנו הקטנטונת מכל הכיוונים, ראינו מים גועשים אפילו מעל ראשנו, סוגרים עלינו במעגל, כאילו היינו כלואים בתוך בועת אוויר בתוך המים, ואז התחלנו לטבוע. כולם נאחזו משום מה במעקה הספינה וסירבו להפרד ממנו, כולנו טבענו ביחד עם הספינה והתחלנו להחנק. לפתע נדהמנו לגלות שאנו נושמים אוויר. הספינה נפלה דרך שכבת אוויר הנמצאת מתחת לפני המים, ואז חזרה לטבוע במים מתחת לשכבת האוויר. מתחת לשכבת המים הזאת התגלתה עוד שכבת אוויר, ובה מסענו הסתיים בנחיתה קולנית על קרקע סלעית.
כולם החלו לחקור את הסביבה, ובמהרה נשארתי לבד. הסלעים היו ממקור טבעי, בנויים בצורות חדות ועומדים בזוויות משונות, חלקים ובעלי צבע ומרקם של חול כהה. התחלתי לחזור לאתר הנחיתה ובדרכי נתקלתי בחברי, כולם שכבו מתים, מוכתמים בדם. ראו עליהם שהם מתו מאלימות גסה, מהירה, אכזרית וחסרת רחמים. נזהרתי בעודי חוזר אל הספינה, וכאשר חזרתי קפצתי למעלה, חזרה אל המים. בשכבת האוויר הראשונה גיליתי גם קרקע, שם התאספו המאחרים והתכוננו לרדת אל שכבת האוויר השניה. הזהרתי אותם מפני הסכנה בתהום. צפינו בדריכות במתרחש למטה, וראינו שני ענקים עושים תרגילי כוח, כנראה משמרים את כושרם למען הרג יעיל יותר. כל אחד מאיתנו תפס גזע עץ ענק, ובהפתעה מוחלטת קפצנו על הענקים מלמעלה, בעודנו מכים בהם עם גזעי העץ, מנפצים את גולגולתיהם, מועכים את עצמותיהם, קורעים את בשרם, מבתרים אותם לחתיכות ומועכים אותם אל תוך האדמה.
| |
דפים:
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
