לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לדמיין את האושר

כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מעגלים של אור


מסיבת חנוכה בעבודה לחבר'ה הצעירים שאנחנו מלוות. כולם יפים ולבושים חגיגי וזה מוציא אותנו מהפגישות הרגילות היומיומיות למשהו מיוחד יותר. קצת מוזר לי לפגוש את כל האנשים שאני מלווה אחד על אחד פתאום ביחד, כי עם כל אחד זה שונה ועם כולם אני מאבדת את זה. אז כל פעם אני מתיישבת ליד מישהו אחר ואנחנו מפטפטים, צוחקים ומצטלמים בסנאפצ'ט או איך שלא קוראים לזה. אנחנו יושבים במעגל אינטימי וחם, מדליקים נרות, רואים קטע סטנדאפ ובסוף עושים גם קריוקי. לאט לאט הם נפתחים ושרים איתנו וצוחקים, ואני שמחה לראות אותם ככה. אני יודעת מהשיחות איתם על הבדידות כשנמצאים כל היום לבד בבית, הרצון לחברים ולבלות. בסוף הערב הם אומרים לי שהיה כיף והם נהנו, ואני בהיי, כבר מתכננת בראש את האירוע הבא בשבילם. 

 

-

 

הבן זוג אוסף אותי ואנחנו נוסעים להופעת מטאל תל אביבית. חבר טוב שלו מחכה לנו שם, הוא מקבל אותנו בחיבוק חם ואומר לנו שאנחנו ממש יפים. כיף לי ונעים לי עם הנוכחות שלו, אני מרגישה שיש לנו חיבור טוב שעדיין לא הבשיל. אני מכירה את החבר הזה די מתחילת הקשר עם הבן-זוג, בתקופה שהוא למד רפואה בחו"ל והיינו פוגשים אותו בחופשות שלו בארץ. הוא סיים את הלימודים וחזר, עכשיו הוא עושה התמחות כפסיכיאטר. בין להקת החימום למופע המרכזי הוא מספר חוויות מההתמחות ושואל אותי על העבודה החדשה. אני מספרת לו על ההנאה והסיפוק והוא שואל אם חשבתי ללמוד ולעשות הסבה רשמית. אני עונה שיש לי בעיה להתחייב ובטח ללמוד עוד אבל שהנושא מעניין ושבינתיים אני בעיקר לומדת מהניסיון. הוא מספר לי על תחומי טיפול חדשים שלאט לאט נכנסים אפילו למוסדות רשמיים וזה נשמע לי כיוון ששווה לבדוק.

בסוף הערב שלושתנו מתיישבים על המעקה מחובקים ומאזינים לשיר רומנטי. הבן זוג יושב באמצע ובסוף השיר נותן לי נשיקה בלחי ואז גם לחבר. כיף לנו ככה, מלאים באהבה. 

 

 

נכתב על ידי , 7/12/2018 22:31   בקטגוריות זוגיות, חברים, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בין שני גברים וחברה


הקשר עם הבחור החדש, שכבר לא כל כך חדש, הולך ומתהדק. אנחנו מסתובבים יחד בפסטיבל ריקודים והופעות בעיר, אוחזים ידיים ומתחבקים בפומבי. קשה לי לא לגעת בו, לנשק ולחבק אותו כשהוא כל כך קרוב אליי. אנחנו רוקדים אחת עם השניה בלי לראות את העולם סביבנו, שקועים עמוק בחוויה וזה בזו. אבל אז אני פוגשת חברה, שמכירה גם את הבן זוג. היא כותבת לי בהודעה שזה לא עניינה, אבל האם היא יכולה לשאול? ואני עונה שבטח, אני והבן זוג בזוגיות מאפשרת, והיא פולטת אנחת רווחה וירטואלית. 
אחרי השוטטות בין כל האנשים אנחנו הולכים לדירה שלו למצוא פינה שקטה ואינטימית יותר. הוא מפשיט אותי ומשכיב אותי על מיטת העיסויים ומתחיל להכיר את הגוף שלי. עובר ומעסה כל חלק בגב, בכתפיים וברגליים. בחלק מהזמן זה נעים, בחלק מהזמן כואב וברוב הזמן אני פשוט ישנה מרוב עייפות. אני מתעוררת מפעם לפעם לתוך כאב פתאומי וחוזרת לישון. בסוף העיסוי המקיף אני כועסת על עצמי שנרדמתי ולא הייתי קשובה למגע שלו ולכל ההשקעה מההתחלה ועד הסוף. אני מבקשת שישכב לידי ומחבקת אותו.
אח"כ קופצת ממנה ומתחילה לנשק וללטף בטירוף כל חלק בגוף המדהים שלו. אלוהים כמה שהוא מהמם ויפהפה! כמה שאני אוהבת את הכתפיים הרחבות, החזה המוצק והשרירים. איך אפשר להפסיק ללטף לו את הבטן ולנשק אותה, לא מצליחה להפסיק. אני אוכלת אותו בכל החושים שעומדים לרשותי: מלקקת וטועמת עם הלשון, נדהמת מהגוף והפנים הערומות שלו שמשתקפים לי בעיניים, נמסה מהמגע בגוף שלו, מתענגת מהקול המתענג שלו... שלא יגמר לנו הלילה, בבקשה
בבוקר הבן זוג אוסף אותי ממנו ואנחנו נוסעים לקניות וסידורים ועניינים שבשיגרה.

אני מתגעגעת לבחור החדש כל כך, מכורה אליו וללילות איתו.
השבוע הוא שלח לי הודעה שהוא בבי"ח עם שבר בעקבות תקרית תוקפנית לא נעימה. למחרת נסעתי לבקר אותו ולהיות איתו שם. נסעתי לבקר אותו שוב אחרי הניתוח שעבר בהצלחה. כל כך כאב לי לשמוע על זה ולראות אותו עצוב ושבור בבי"ח, אבל הוא אמר שאני נותנת לו אנרגיות וגורמת לו להרגיש יותר טוב. היה לנו טוב לעמוד בשמש הנעימה של הבוקר ולהתחבק. ליטפתי לו בעדינות בעדינות את הלחי הפגועה ונישקתי נשיקות קטנות קטנות על כל חלק בה. העברתי לו אנרגיות חמות של אהבה וריפוי, כמו שהוא היה עושה לי.
- - - 
החברה העתודאית מהתואר השתחררה החודש מהצבא. אני פוגשת אותה בפאב, כשהיא נכנסת לבושה בחולצה אדומה מחמיאה ואודם. השיער החלק והארוך ארוך שלה מכסה את הגב ומוסיף לקסם והזוהר שאופפים אותה. אבל היא מספרת לי דברים הפוכים לגמרי ממה שאני רואה מולי. על תחושת הזיקנה מול בנות 18 בשירות, על הציפייה של אחרים ממנה להתחתן כי היא כבר בת 25 ונמצאת בזוגיות ארוכה. שהיא רק רוצה לצאת, לרקוד, להנות לטייל בעולם אחרי 4 שנים עמוסות של תואר ושנתיים מלאות בצבא. על הזוגיות הכבדה שקצת מכבה אותה מההיי שהיא נמצאת בו עכשיו. על הקשיים בבית. על בחור כלשהו שהתחיל איתה והוא עשה לה להרגיש משהו שלא ציפתה. 
אני מקשיבה לקושי ולעצב שנאגרו בתוכה זמן רב ועכשיו מתפרצים החוצה בדמעות ואני מתחילה לדמוע איתה גם. קמה ומחבקת אותה חזק חזק, את הבחורה הצעירה והמהממת הזו. אני אומרת לה שכל התחושות שלה לגיטימיות לגמרי, שאחרי כל כך הרבה שנים של חישוב והצבת מטרות לעתיד הרחוק, צריך לחשב דברים מחדש ולבדוק אם זה עדיין רלוונטי לכאן ועכשיו. מעודדת אותה לחקור ולנסות מה עושה לה טוב ומה לא, לתת לעצמה לחיות את הרגע ולהבין מה חשוב עכשיו. 
אני משתפת אותה בזוגיות הראשונה שהתפתחה בצבא, על הקושי והדברים שהיו חסרים לי במערכת יחסים הזו, שבסופו של דבר נגמרה, אבל לקחתי הלאה מה חשוב לי שיהיה במערכת יחסים הבאה שבשום אופן לא אוכל להתפשר עליו. משתפת אותה בתקרית עם המילואימניק שהתחיל איתי והצית בי תחושות שלא ציפיתי להרגיש כל זמן שהייתי בזוגיות ההיא וקצת עירער אותי. 
אבל הוא גם מאוד העצים אותי ועודד אותי עם הפסיכומטרי והתואר, וגם בכלל. סיפרתי לה שהוא פוגש הרבה חבר'ה צעירים ומדבר איתם על התוכניות לעתיד ועוזר להם ויכול להיות שיעשה לה טוב לפגוש אותו ולהתייעץ איתו. קבעתי איתה שנקפוץ אליו לטיול ושיחה
- - -  
הדיבורים עליו עשו לי להתגעגע. מאז המילואים האחרונים דיברנו פעמיים אבל עכשיו אני מתגעגעת ורוצה לראות אותו שוב. הוא אוסף אותי כרגיל מהרכבת ואנחנו מתחילים בנסיעה אינסופית בשבילים ובהרים עד למקום מבודד שאפשר לחבק וללטף בלי מעצורים. לפחות עד שהטלפון קוטע את התחושה הנעימה, והוא נאלץ להוציא את היד המענגת שלו מהתחתונים שלי כדי לענות. אני מורידה את התחתונים ונשארת עירומה מתחת לחצאית הפרחונית המתנפנפת, וכיף לי החופש.
הוא משתגע מהגוף שלי ומהפנים, קצת כמו שאני משתגעת מהבחור החדש והמהמם. הוא אומר שעכשיו הגוף שלי בשל ומלא ומהמם יותר מהשנים שבהם הייתי רזה יותר. אני מסכימה איתו לחלוטין, לא אהבתי את הגוף שלי בתקופות הרזון והעצמות הבולטות. וכמוהו, אני גם נהנתי להביט בגוף שלי במראה ולגעת בו. 
מכונית עוברת לידנו והוא מחליט לקחת אותנו למקום שקט יותר. בדרך על הכביש אני מושכת את היד שלו אל בין הרגליים שלי ונותנת לו להשתגע מהרטיבות. אנחנו יורדים את ההר עד לאפיק הנחל היבש, הוא קוטף לי תאנים מהעצים שלאורך השביל וענף טימין ריחני במיוחד, בדרך למעלה אני שואלת אותו אם הוא התרגל לנוף או עדיין נהנה ממנו כל פעם מחדש, והוא עונה שהוא לא התרגל, שהנוף הזה מדהים והשקיעות מרהיבות. בעמדת התצפית אנחנו עומדים מחובקים ומתבוננים בקסם שנפרש תחתינו. הוא מצלם אותי עוד כמה תמונות לאוסף הטיולים שלנו. 

אנחנו מוצאים שקט בשביל צדדי ועוברים למושב האחורי. הוא מלקק אותי בעדינות ומכניס ומוציא אצבעות, מענג אותי עד שאני לא יכולה ומבקשת ממנו שיכנס אלי, עמוק לתוכי. וככה אנחנו נעים ונצמדים ונהנים ומתרחקים עד שהוא גומר ומשהו בו נרגע לכמה שניות מהתזזתיות והשליטה בחיים. אלו רגעים של חסד וחיבור שקט ועמוק.


בדרך הלוך וחזור אנחנו מפטפטים. אני מספרת לו על העבודה הטיפולית החדשה. הוא מספר לי שיש לו שתי תמונות בראש מהפעם האחרונה שנפגשנו: אותי רוקדת עירומה בצימר, ואותי שוכבת על הבטן עם רגליים פסוקות ומזמינות. אני מספרת לו על הטלפונים והשאלות והדרישות של אמא שלי לנכד. הוא שואל אם אני ממשיכה להיפגש עם הבחור החדש, ואני עונה שכן. הוא מספר לי על השבילים וההרים שטיילנו בהם. אני מספרת לו קצת על החברה המבולבלת מהתואר ואם אפשר שנבוא שתינו לטיול והוא אומר למה לא, תבואו שתיכן, זה נראה יותר טוב אם באות חברות. הוא מספר שהבת שלו התחתנה עם בת-הזוג שלה, ושהוא לא הלך לחתונה. אנחנו מדברים על זה, ומחליטים שלא תהיה בינינו הסכמה בנושא הזה כנראה אף פעם.
אני מתגעגעת אליו שוב

 
נכתב על ידי , 30/7/2018 19:45   בקטגוריות בחור חדש, טבע, יחסים פתוחים, מילואימניק, חברים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רק על גברים לדבר ידעתי


זו פעם ראשונה שאני משתמשת בפוטושופ למטרה רעה: הוא שולח לי את הצו מילואים שלו, ואני מזייפת תאריכים כדי לסדר לנו לילה ביחד. 

מצחיק איך פעם הרגשתי כלואה במדים וסירבתי בתוקף להצר אותם למידותי הדקות, לעומת היום שהם מסמלים עבורי חופש- מהעבודה, מהשיגרה והיומיום. אנחנו מעבירים את כל הבוקר והצהריים בפטפוטים עם שאר המילואימניקים, עד שמגיע זמננו לקחת חלק פעיל בתרגיל. אחרי שזה מסתיים, אני מחפשת צימר מפנק שעומד בכל הסטנדרטים של המילואימניק, שבחלק מעיסוקיו מפעיל גם מתחם אירוח. 

 

המקום מבודד והצימר מפנק כמו בתמונות. שוקולדים, מתוקים ובקבוק יין. אחרי הניסיונות הקודמים שלנו יחד במיטה, אני רוצה לשתות כדי לנסות ולהשתחרר. אנחנו מרימים כוס לחיי המילואים והחופש. הוא מוריד ממני את המדים העצומים ומתפעל שוב מהגוף שהיטשטש בתוכם. אני לוקחת לגימה ועוד לגימה כדי להרפות. הוא רוצה לפנק אותי, אבל אני רוצה לפנק אותו עכשיו, לגרום לו להשתחרר לכמה רגעים מהשליטה בחיים, מהצורך לספק ולתת כל הזמן לאחרים, להנות. עוד לגימה

 

אני מלטפת אותו מהחזה ועד כפות הרגליים, מעסה את פנים הירכיים והברכיים. מעבירה לשון רטובה לכל אורך הרגל עד לבוהן, מכניסה לפה ומלקקת עד שהוא מתמסר לי ואני רואה בזווית העין את העונג בפנים שלו. זה כל כך מספק אותי לראות אותו ככה. עד שהוא מפסיק אותי, משכיב אותי על הגב ויורד לי. ושוב נעים לי ולא נעים לי, כמו צליל לא מכוון שאני לא מצליחה להבין לאיזה כיוון לקחת אותו. הוא עושה לי טוב בגוף ומוציא ממני אנחות, אבל אפילו היין לא עוזר לי לגמור. הוא נצמד אליי וגומר לי על הבטן. הוא בעולם אחר עכשיו, רפוי ושלו, אני נשכבת לידו ומנשקת לו את העיניים. עוד לגימה

 

האלכהול סופסוף מתחיל להשפיע. הגוף שלי קל והפה אפילו יותר. אני קופצת מהמיטה, שמה מוזיקה ומתחילה לרקוד בכל חלל הצימר בעיניים עצומות. עוד לגימה. כשהוא מתאושש אני מושכת אותו אליי ומכריחה אותו לרקוד איתי את 'ערב של שושנים'. שנינו מחייכים ומסתובבים במעגלים, כיף לי, כיף לי. סוף סוף משוחררת. מדברת שטויות. נותנת לגוף לרחף. אבל שניה אחת ואיבדתי אותו שוב לענייני עבודה ולקוחות. עוד לגימה. כשהשיחה מסתיימת אני אומרת לו בישירות, "אולי תעזוב את הפלאפון ותבוא לזיין אותי?". הוא עונה לי בטון לא נעים ואולי פגוע שזה לא מכונה, וממשיך לשיחה הבאה. עוד לגימה. עוד ריקוד עם עצמי בצימר. אני מתקרבת אליו, מנשקת אותו בשקט תוך כדי שיחה, מלטפת. כשהשיחה מסתיימת אני משכיבה אותו על המיטה ומבקשת ממנו להשתחרר. לרקע שיר של A-WA אני יורדת לו בתשוקה, וכשמתחיל הפזמון אני נכנסת לטרנס, מתיישבת עליו ורוקדת עם כל הגוף והשיער ושרה לו באוזן. עוד לגימה

 

הוא מרחיק ממני את הכוס והבקבוק, ונראה לי שהוא קצת חושש ממני עכשיו. הוא נכנס להתקלח ואני מזמינה לנו סושי. כשהשליח מגיע אני מתלבשת, אבל הוא מעדיף ללכת בעצמו. למה שהוא יסתכן שיראו אותו, אם הוא לא מפחד יותר שיראו אותי מדברת שטויות ופולטת סודות?

הלילה הזה ארוך, אנחנו יוצאים לג'קוזי החם שבחוץ להירגע. אח"כ נכנסים חזרה לצימר ומתפצלים. אני קוראת ספר, עושה מדיטציה על המיטה הענקית ומנסה לעשות ביד. שוב לא מצליחה. ברקע הוא עם לקוחות, עם ההשקעות, עם האישה. 

 

חשבתי שנעשה משהו כיפי יחד בבוקר, אבל הוא ממהר לפגישה ומקפיץ אותי לרכבת. הניסיונות שלי לפתוח שיחה ולפטפט לא צולחים. אולי לא מתאים לנו הלילות, אולי עדיף לנו במנות קטנות של שעתיים. אני רוויה מהלילה הזה ולא רוצה לדבר איתו לפחות שבוע, אבל אחרי יומיים מתגעגעת שוב.

אני מרגישה אישה חלשה. כל זמן שהייתי סטודנטית להנדסה ואח"כ כשעבדתי בחברה בינלאומית ונחשבת הוא לגמרי פירגן ותפס ממני. עכשיו אני מרגישה שמשהו ביחס משתנה ככל שתקופת האבטלה מתארכת. אני רוצה לחזור להיות שוב אישה חזקה ועצמאית, או לפחות שתהיה לי מטרה חדשה לשאוף אליה מול העיניים.

 

- - -

 

אני מתקשרת לחברה הטובה שלי מהתיכון, שחזרה לחיי בחודשים האחרונים אחרי תרדמת ארוכה. היא יודעת עליי הכל מהכל, על הבית המשוגע, המשיכה לגברים מבוגרים, על הקשרים הנוספים. אפילו שניסינו כל אחת את עצמה במסלולים שונים לחלוטין, אנחנו חולקות את אותן התחושות והמסקנות ביחס לחיים. 

אני חולקת איתה את אירועי הלילה שחלף. משתפת אותה בתסכול המיני, ושתינו מנסות להבין מאיפה זה נובע ומה בכלל מושך אותי למילואימניק. השיחה הזו מעניינת ומרתקת בפני עצמה, אבל נראה לי שאני יוצאת מהשיחה הזו בתחושה מדהימה של חיבור אליה, פתיחות, כנות והומור עצמי שמזמן לא חוויתי עם חברות אחרות. אני כל כך מתגעגעת אליה ולטוב שהיא מכניסה לחיי.

 

 

נכתב על ידי , 12/6/2018 20:46   בקטגוריות עונג, מילואימניק, יחסים פתוחים, חופש, חברים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאישה לויתן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אישה לויתן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)