לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

גינת ירק או עציץ? זאת השאלה !


פסיכולוגיה בגרוש של עקירה - המירה לסנט אוסטרלי

כינוי: 

בת: 49

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2005

רכבת ההפתעות


מאז רצח רבין, כל פעם שאני שומעת או נכון יותר לאמר; מגלה, שהיה ארוע, אני כל הזמן מנסה לחשוב איפה אני הייתי באותו הרגע בדיוק. כאילו מנסה למפות את עצמי על קו הזמן ביחס לעולמות אחרים שנקטפו.

 

אתמול, כשגיליתי מה קרה, כבר ניסיתי להתעלם, בכל כוחי ניסיתי להדחיק ולזפזפ בין תחנות הטלוויזיה, אך, לשווא. גיליתי בשלב מוקדם יחסית, שעברתי לזפזפ בין ערוץ 10, לערוץ 2 ומידי פעם גם ערוץ 1 המיתולוגי.

גיליתי דבר מאוד מעניין בצפיה הלא רצויה הזו, הכתבים, כאילו ניסו לשכנע אותי להמשיך לעקוב. כל הזמן נאמר שהארוע הטרגי והמצער הזה, הוא כמו פיגוע. כאילו שאם זה באמת היה פיגוע אז אנשים היו רוצים להידבק למרקע, ובגלל שזה ארוע שאינו פגיעה חבלנית, אף אחד לא רוצה להתעניין בכתבים המסכנים שהוזנקו בחולצות טי שירט מהבית.

 

הטלוויזיה שלנו ביחד עם כוחות החילוץ, בנתה כבר מסורת של טיפול באסונות שכאלו. אנחנו קהל שדורש לראות דם, ודורש לדעת מי עומד מאחורי הדם שנלקח. אם אין את מי להאשים, קשה לבנות דרמה. ואם אין דרמה, ו"אקשן" כמיטב המסורת, אז אין מוטיבציה ריגשית.

מסורת השידור הישראלית, כבר כל כך התחברה עם מסורת תוכניות ה"ריאליטי", שכבר שכחה מתי צריך להפריד.

מתי הפסקנו להזדעזע ? מתי התחלנו להתבדר מריח המתים? מתי עברו כבר להתמכרות הולכת וגוברת של תמונות מזעזעות של עיניים המומות? פעם היינו נכנסים לחרדות ממותחנים בידיונים והיצ'קוק, היום, הכל קטן עלינו, אם זה לא אמיתי זה כבר לא מביא רייטינג, ואם זה אמיתי אז חייבים לראות הוכחות.

נכתב על ידי , 22/6/2005 16:38   בקטגוריות המכוער  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,979
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPETRO ZILLYA אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על PETRO ZILLYA ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)