גינת ירק או עציץ? זאת השאלה !

אני לא יודעת אם הפסימיות שבי, היא חלק מהישראליות שבי.

אני תוהה,

עכשיו כבר ברור לרובנו שתהיה התנתקות. ברור לא פחות שסוף סוף, יהיו שתי מדינות לשני עמים.

טוב, יופי, אז כולם מרוצים עכשיו?! אז זהו, שלא!

לא נראה לי שהם יסתדרו בלעדינו, זאת אומרת, אין מצב שהמדינה הפלסתינית, תצליח לפתח ולהתפתח בלי תמיכה שלנו, וגם של אחרים, כגון ארה"ב.

אני לא משלה את עצמי. הבעיות רק מתחילות.

"שלום", לא יהיה כל כך מהר ("ומשיח גם לא מטלפן"), גם אם תקום המדינה הפלשתינאית בקרוב מאוד, עדיין הם ישנאו אותנו בדם. אני רק מקווה שהקיצוניים שבהם יתמעטו עם הזמן ויבלטו פחות. אני גם מקווה שהקיצוניים שבנו, ישלימו עם זה כבר.

אז כמה מאות שנים ייקח להם ולנו להבין, שלא מספיק מדינה בשביל שגשוג של עם, צריך, גם יחסי שכנות טובה בשביל תשתית ופיתוח?

המדינה שלנו כל כך קטנה, קטנה כמעט כמו שיכון של עמידר. אם ישראל לא היתה דואגת לבצע הסכמי שלום עם כל המדינות השכנות, אז מזמן היא כבר לא היתה מחזיקה מעמד. עכשיו, נותר גם לפלשתינאים להבין את זה:

המדינות הערביות יאכלו אותם ללא סנטימנטים, וללא עכבות. יאללה, מהר מהר לעשות שלום, ולפני שעושים שלום, הגורל ההפכפך של הפלשתינאים, יאלץ אותם לעשות שלום איתנו.

החומה, קרוב לוודאי שבאמת פותרת אי אילו בעיות בטחוניות, אבל, בעיות קשות לא פחות יפתרו כשיפילו אותה...

מצד שני, אולי יהיה סבבה, פינק פלוייד יבקרו לאיזה הופעה קטנה בארץ, ואם לא הם, אז בטוח יהיו איזה אלף להקות חקייניות שיעשו את התסריט / ארוע לפתטי, וידוע ומוכר מראש... והכי מגניב, יהיה לאסוף חתיכות של חומה עם אזובי הקיר וגרפיטי, ולמכור הכל בשקל... טוב נו, לפחות מישהו יצליח לעשות מזה קצת כסף...