גינת ירק או עציץ? זאת השאלה !

אני יושבת לי פה בערב אוסטרלי חורפי. לא קר במיוחד אבל עדיין אני מוצאת צורך להתחמם לי לצלילי רשת ג'.

התחלה משעממת של ערב באנאלי בגולה... "מה הם פה קוראים את זה כאן": דיאספורה... כן מושג כזה שלומדים...

אירגנתי לי חמ"ל קטן שבמרכזו עובד המחשב והטלוויזיה, שמחוברים בעיקר לעידכוני החדשות. יש לי קצת 'דה ז'ה וו' בהקשר למלחמת המפרץ. עכשיו אני קצת הרבה יותר מבוגרת, וגם הרבה הרבה יותר רחוקה...

במחשבה שניה, האופק דרך האינטרנט נראה קרוב מאוד, וטבע כמו טבע אי אפשר להחליף. מי שהיה מרקיב מול המסך הקטן בזמן פעולות טרור שהפכו למציאות מוחשית של שנים, לא מצליח להפוך את עורו.

לא מפתיע אולי, על חיי אני לא פוחדת, אבל הדאגה לכל עולמי האמיתי בארץ, מחוררת בי חלל כמו בתוך גזע של עץ זית.

יש שישירו:

אף פעם לא שמחה

אין מנוחה

תמיד רוצה הכל בבת  אחת

נבהלת מכל שטות

פוחדת מטעות

אחחחח.... איך המלחמה נראית רומנטית מרחוק, כמעט כמו בסרט הוליוודי שנגמר באימג' ממוחשב ומלוטש היטב שמסתכל אל האופק, ומחפש ...