"...ואז רבים שנמשכים מאד לאמיתי ולעמוק והיפה אבל איכשהו נופלים, למלכודות של הרגל או קהות,

או לצלילה עד לרגע התעוררות ממגע או ריח-זכרון.

רבים  לא מוצאים בתוכם את האומץ והחוסן להאבק באמת - לחיים ולמוות - בפיצול שלנו. בריחוק ובאינרציה.

האמת היא שפשוט קל לנו יותר לחיות כך שלא אכפת לנו יותר מדי.

כד ליישם בחיינו את מה שאנחנו מבינים, עלינו להיות נכונים לחוש קשר עמוק-עד-כאב עם החיים.

עלינו להיות נכונים לפסוע אל תוך החוויה שלנו באותנטיות, ללא סייג ומתוך מחוייבות עמוקה. לחבוק פגיעות חסרת פחד שבה השקיפות שלנו היא כוחנו. כך חווית הקשר החי היא קבועה, רצופה ובלתי נמנעת."

-אנדרו כהן-

**

כשאחד מהעקרונות עליהם אתה גדל הוא כנות, אתה מצפה לקבל אותו גם מאחרים,

ולא רק מהמשפחה שלך.

אותו עקרון כשאתה גדל. מעצבן להיות בצד שלא מאפשר להגיד את אשר על הלב.

כנראה שהבנתי אותך לא נכון, ושכולכם בסופו של דבר אותו דבר. קטנים וחלשים.

נטלי.