חלמתי שאני נוסעת באוטו ובאיזשהו שלב אין לי מושג איפה אני. (באמת אין לי חוש כיוון או התמצאות, ואין לי גם הרבה נסיון על הכביש). אני מתחילה להלחץ, אבל ממש להלחץ. אני מתקשרת אליך (כי הלכתי לאיבוד בעיר שלך).
"אני צריכה עזרה דחוף, אין לי מושג איפה אני ואני ממש ממש נלחצת מזה".
ואתה (כן, אתה!!) אומר לי, "דבר ראשון לנשום, תגידי לי באיזה רחוב את נמצאת", אני מנסה לקרוא מה כתוב על הביניינים, אבל לא מצליחה כי אני נוסעת מהר מידי. "אני לא יודעת" (בקול בכייני),אתה אומר (בקול רגוע אך סמכותי) "תעצרי בצד". שתי המילים האלה מצליחות להרגיע אותי, אני עוצרת בצד ואומרת לך את שם הרחוב (אני לא זוכרת אותו עכשיו), אתה אומר "היי, את ממש לידי, אני מכוון אותך אלי, תבואי להגיד שלום", ואני, שלא כל כך רוצה לבוא להגיד שלום, אלא רק להיות כבר בבית או לפחות בעיר שלי אומרת "אבל גם ממך אין לי מושג איך לחזור הביתה". "אני אכוון אותך, זה ממש פשוט. לא יכול להיות שאת מטר ממני ולא תבואי, לפחות תעצרי אצלי כדי להרגע, כי זה לא טוב לנסוע ככה".
אני מסכימה, מחנה את האוטו ונכנסת אליך. קצת חוששת כי אני לא סגורה על הכוונות שלך.
אתה מביא לי לשתות ומחבק אותי. אני נרגעת. כשאני יוצאת ממך אני שמחה שרצית לראות אותי בשביל לראות אותי ולא יותר מזה, אני חוזרת הבייתה לפי ההוראות (המדוייקות) שלך.