היום בצהריים מצאתי את עצמי משוטטת ברחובות התחנה המרכזית הישנה. ביב הביבים, שתינת השתינות, דה לואסט אוב לואו. בזמן שהמתנתי מרוטת עצבים לתשובה חשובה בנוגע לעתידי המקצועי הלכתי בלי לדעת לאן ואיך הבאתי את עצמי לשם, כשאני מוקפת במכוני פיפ שואוז. התאמצתי לא לשאוף את צחנת השתן באוויר והרהרתי על היום ועל השנה שחלפה. אני עוברת שנה קשה, מנסה להבין מה אני באמת רוצה מהחיים ומה הם יכולים לתת לי. בכל זמן שעובר אני מבינה כמה מעט אני מבינה. דבר אינו ברור לי מאליו, לא בחירותיי המקצועיות, לא הצורך או הרצון הכביכל מובן מאליו בזוגיות מונוגמית נצחית, לא אהבתם של הקרובים אליי, ולא מה אעשה בעוד שבוע. אני לומדת לחיות עם הספק ועם חוסר הודאות, מנסה להשלים איתם ולא להילחם בהם מלחמת חורמה וזה קשה לי מאד. אני אמנם זקוקה לאיזו עטיפת הגדרה שתעטוף ותכוון את דרכי, אבל גם מפחדת להיעטף ומרגישה מכורה לתחושת החופש האינסופי. מורטוריום שלב ב'.
השנה למדתי לספוג אי הצלחות. מסתבר שגם להיכשל צריך לדעת ומהכישלון למדתי להתחמק בעורמה כמעט כל חיי. תמיד ידעתי במה אני מצטיינת ולשם סללתי את דרכי, היישרתי מבט וללא פחד כבשתי הר אחרי הר, פסגה אחר פסגה, אוספת את הישגי המכובדים לסל כאילו יאפשרו לי להתייצב איתנה מול כל קושי בו אתקל. מבחינה אבולוציונית החזק שורד, אמר לי היום חבר. החוזק שלי, הישגי והפסגות הגבוהות עליהן הצבתי את דגלי אמנם עזרו לי להגיע רחוק בחיים, אבל היום אני מבינה שרחוק זה גם עצוב ובודד לפעמים. רחוק זה גם מרוחק, גבוה זה גם לבד מעל כולם וחזק יכל להיות כוחני. אז השנה למדתי להיכשל בלי להרגיש מרוסקת, להסתכל על הכישלון ולדעת ממנו על עצמי, מגבלותיי, קצה גבול היכולת שלי. לאהוב את עצמי על כיעורי ולא רק על יופיי, לתת לעצמי ליפול ושוב ליפול ושוב ושוב ועדיין להאמין. מה עוד? למדתי להיעזר ולא רק לעזור, שאני צריכה הרבה אהבה ולא תמיד מקבלת אותה, שאני מתאכזבת מהר מהקרובים לי ולא תמיד בצדק אבל לפעמים כן. ושאני אוהבת.
מהתחנה המרכזית הגעתי למסעדה הכי צפונית בתל-אביב, מנסה להפיג את המתח בארוחה טובה עם חברה יקרה ללבי. כבר הצלחתי לשכוח מכל הסיפור ואז הם התקשרו להודיע שלא. עוד 'לא' אחד לרשימה. לא הצלחת. לא כבשת. הפעם כבר הייתי ממש קרובה, קיוויתי והאמנתי. מפה אני ממשיכה הלאה במסע אל הלא נודע, מאמינה בעצמי ובדרכי יותר מאי פעם. תחזיקו לי אצבעות ומדי פעם גם תחבקו אותי כי אני צריכה את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
