ובכן.. כמו שכולכם כבר יודעים, ואם לא אז תיכף תדעו- עברתי לגור בתל אביב.
וברור שמדובר בביזנס ולא בפלאז'ר כי אני לא מחבבת את העיר הזאת. אבל התחלתי ללמוד שם, אז אין ברירה...
דווקא לא נורא כאן כל כך כמו שחשבתי.
השכונה שאני גרה בה, רמת אביב, דיי נחמדה (ומלאה בטחונים פלצנים), אבל אני גם ככה לא יוצאת להסתובב שם יותר מדיי.
הלחות עדיין הורגת אותי, אבל אני מקווה להתרגל אליה. הרעשים של המכוניות העוברות והשבות מתחת לחלוני מוציאים אותי מריכוז כל פעם מחדש- אבל גם לזה- אני מקווה להתרגל..
ועד כמה שהנימה שלי מתמרמרת עכשיו, רק תדעו- שאני לא סובלת.
יש לי דברים יותר גדולים על הראש שמעסיקים אותי כרגע, כך שכל הדקויות האלו הן הדבר האחרון שמפריע לי.
כמובן שהגעגועים למשפחה ולחבר שלי הורגים אותי, אבל אני חוזרת הבייתה בכל סוף שבוע ונטענת אנרגטית כל פעם מחדש.
אין כמו בבית, אל תשכחו את זה אף פעם.
הלימודים כרגע נמצאים בראש מעייני- ואני משקיעה ככל שאני יכולה כדי לקבל ציונים טובים, כדי להגשים את המטרה שאותה הצבתי לעצמי.
אני לא נותנת לעצמי לשכוח מהמטרה הזאת אף פעם. אז גם כשקצת קשה, ואין לי כוח יותר לשבת על התחת, או לקרוא מאמרים- אני תמיד מזכירה לעצמי, שאני חייבת את זה לעצמי. אני חייבת להצליח לעשות את ההסבה לרפואה.
כמובן שההשקעה בלימודים כרוכה בלשבת על התחת וללמוד כל היום- מההרצאות, דרך התרגולים ועד הלמידה העצמית בבית.
מבחינה חברתית דווקא סבבה, הכרתי כמה אנשים נחמדים, וזו רק ההתחלה אז אני מקווה שזה יתפתח למקומות טובים.
אבל שוב- זה הדבר שהכי פחות מעניין אותי כרגע.
מאז שהלימודים התחילו, יש לי מקום בחיים כרגע רק ללימודים, למשפחה שלי, ולחבר המדהים שלי.
וכמובן שראוי לציין את העובדה שאני משוחררת מצה"ל באופן רשמי:)
השתחררתי ב-17.10 ועכשיו אני אזרחית שוב:)
לא היה לי כל כך זמן להתענג על השחרור אבל זה בהחלט דבר ראוי לציון ומגיע לו את הכבוד הראוי לו!

מפגש חובש אחרון בבסיס:)

אני עם טופס טיולים חתום ומוכן:)

זהו- אני משוחררת. היה שלום צה"ל:)
עד כאן ממני לבינתיים,
הלכתי ללמוד לבוחן במבוא לחסרי חוליות (הו יה בייבי...)
לי:)