כבר לא כל כך ילדה

birds

lots and lots of birds

so many birds

fly

fly away birdie

fly away

היא יושבת כך

קר בחוץ

קור שמקפיא את הפנים

וחודר לעצמות

והיא יושבת כך

קר לה, אמנם

אבל היא מעדיפה את הקור על פני החום העוטף, המחניק, שבפנים

בשפתיים רועדות היא שרה

זמזום לא מוגדר

מנגינה לא מוכרת

הראש ריק ממחשבות ברורות

העור סומר

הקור משחרר

הרוח החזקה מסכסכת את שערותיה

וטיפות הגשם הראשונות מתערבבות עם דמעותיה

אבל היא לא שמה לב לכל זה

ובדמיונה, היא רחוק מכאן

עפה רחוק

כמו הציפור

היא חושבת על מקום בו תוכל להיות לבד

מקום קר, שייתן לה את החופש שלה

רוצה לעוף מכאן

לעוף רחוק

בלי לשים לב היא על רגליה

נעליה מונחות בצד על הספסל

והיא עומדת יחפה על הדשא הרטוב

הרגליים מתחילות לזוז, בתור אינסטינקט

מלוות את הדמעות הזולגות מהעיניים

היא לא יודעת עכשיו מה היא הסיבה שבגללה התחילה לבכות

יכול להיות שלא זכרה אפילו כשהתחילה

אבל עכשיו, כבר לא אכפת

עכשיו כל מה שהיא רוצה זה לרקוד

לפרוק רגשות בדרך הכי טובה שהיא מכירה

ובלי שיהיה לה אכפת מאף אחד

מחר בבוקר היא תתעורר לבד בגן

קפואה מקור, אך מחייכת

היא לא תזכור למה הייתה כאן

אבל היא תחייך

ובכך השיגה את מטרתה

fly

fly away birdie

fly away