הכלבה הזו מגעילה אותי, פשוט מגעילה. איך מישהי יכולה להיות כזו כלבה מתנשאת, ועוד לא לשים לב לזה?
אני לא מסוגלת בכלל להסתכל עלייה בלי לרצות לתת לה כאפה ולהוציא אותה מהסרט שהיא נמצאת בו.
אז יש לך חבר, אז יש לך חברות, אז כולם רוצים שתעזרי להם, אז פתאום כולם מתייחסים אלייך, אז מה?! זה לא משנה אותך. זה לא הופך אותך ליותר טוב מאחרים. שנה אחרונה שלך, שנה הבאה את חוזרת להיות הבחורה האנונימית שאף אחד לא מכיר, ותודה לאל על זה. לא רוצה לשמוע עלייך או ממך יותר. את מבחילה אותי, פשוט מבחילה. חושבת שאת כזו חכמה, מה? מצטערת להרוס לך, את לא. את חייה באשליות קשות. ואני כ"כ רוצה להיות זו שרואה את הבועה הורודה שלך מתנפצת, אני כ"כ רוצה להיות זו שרואה אותך מתמוטטת, כמו שלי קורה כל הזמן, אני רוצה לראות אותך כשאת קולטת שהעולם לא מסתובב סביבך, ושבעצם כולם ניצלו אותך. אני רוצה לראות את זה.
נראה אותך באה אליי לבקש ממני משהו, נראה אותך. אני רק מחכה לרגע בו אני פשוט אעיף אותך ממני, ונקודת השבירה הזו לא כזו רחוקה. למען האמת, היא אפילו קרובה. ואם תמשיכי ככה, אני לא אחכה עד סוף השנה, אלא פשוט אצא עלייך עכשיו. וזה לא יהיה טוב, תאמיני לי. עוד לא ראית אותי ככה, וגם לא תראי אותי יותר בחיים.
בואי נראה אם אני יכולה לקצר לך את זה, כדי שתקלטי- זינה, צאי מהבועה המזדיינת שלך, ותתחילי לשים לב למה שקורה סביבך, כי אם זה לא יקרה בזמן הקרוב, אני נשבעת לך, את לא תביני מאיפה זה יבוא לך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
