בעזרת ה'

מדהים אותי לגלות איך האדם הוא דבר דינמי. או יותר נכון, איך רצוי שהוא יהיה דינמי ופתוח לשינויים.

משך כמעט שנה שלמה חייתי במציאות מסוימת והייתי בטוחה שהיא הנכונה ביותר וכמעט היחידה שאפשרית, והופ, בשיחת טלפון אחת שלכאורה לא היתה אמורה להיות יותר ממה שהיא היתה, המציאות הזאת עומדת להשתנות. כמעט לחלוטין.

מדהים לגלות איך הקב"ה מסובב את העיניינים ומוצא פתרון לכל הדברים שלא נראו פתירים. זה מדהים אותי כל פעם מחדש ומעורר אותי לעבוד יותר על האמונה שלי, כנראה שעדיין לא עיכלתי את העובדה שמה שנראה לי, כבת אדם, לא אפשרי, לא באמת מהווה, בעיה עבור ריבונו של עולם..

התחלתי את הנקיונות שלאחר הפסח...את הנקיונות הגופניים מכל המצבורים הלא טובים שאגרתי בחורף, ואת הנקיונות הנפשיים, מהכל...

זה סוג שונה לגמרי של נקיון אשר לא דומה לגמרי לניקוי הבית הקלאסי שלפני פסח, אלא יותר לתהליך ארוך שבו לאט לאט הדברים זזים...

אי אפשר פשוט לקחת מטאטא ולנקות את האבק שמצטבר על הלב, זה דורש סבלנות וסובלנות להסיר עוד ועוד שכבות, ולהתמודד עם מה שנמצא שם..

מה שנכון וטוב ויפה, לשלוח לאיחסון במקומו הראוי, מה ש"מלוכלך" לשלוח לניקוי, ומה שמקולקל, פשוט לזרוק...